מה היא שרשרת אספקה?

שרשרת האספקה זה שם כולל לתחום ניהול החומר הממשי בארגון. שרשרת האספקה מתחילה אצל הספק או הספק של הספק (עד רמת חומרי הגלם) ומסתיימת אצל הלקוח (או הלקוח של הלקוח… עד ללקוח הסופי) ואפילו לאחר מכן, כאשר ישנם החזרות. נדגים את שרשרת האספקה באמצעות דוגמה. נניח שאנחנו רוצים לייצר מעדן חלב מה השלבים שהחומר הממשי במוצר שלנו עובר?

1. ספקים:

   1. חלב – השרשרת תתחיל אצל הרפתנים (אנחנו צריכים לוודא שהם יוכלו לספק את כל הביקוש שלנו ובאיכות המתאימה.
   2. גביעי הפלסטיק – הספק שלנו יכול להיות יבואן שמייבא את הגביעים מפולין. היצרן בפולין קונה את חומר הגלם שלו, הפלסטיק, מחברה גרמנית. שרשרת האספקה במקרה הזה יכולה להתחיל מהגרמנים דרך הפולנים, ואז לעבור דרך היבואן שלנו. כל אחת מהחוליות בשרשרת צריכה לעמוד בכמויות שאנחנו צריכים וברמת האיכות שאנחנו דורשים. לדוגמה: הספק הפולני לא יכול להחליף את הספק הגרמני בספק זול יותר, סיני לדוגמה, בלי שהארגון שמייצר את מעדן החלב יודע על השינוי ומאשר את הגביע החדש (תואם תקני מזון וכו').

2. לוגיסטיקה נכנסת ואחסון:

   

   1. השרשרת כוללת גם את אמצעי התחבורה הנדרשים כדי לספק את החומר. לדוגמה במקרה של החלב, אמצעי התחבורה יכולה להיות חברה שמתמחה בשינוע חלב. החלב לא יכול להאסף ולהגיע למחלבות ללא תנאים נאותים.
   2. לאחר מכן, יש לנו תהליך אחסון, בדרך כלל מקומי. החלב יאוחסן במיכלים גדולים (יערכו לו בדיקות איכות וכו') והוא יועבר למיכלים קטנים יותר לפני הייצור. גביעי הפלסטיק יאוחסנו במחסן המקומי ויסופקו לתהליך הייצור לפי דרישה.

3. ייצור:

   1. יש תהליכים לוגיסטיים לא מעטים בשינוע החומר בתוך המפעל, מהמחסן לאמצעי הייצור, ומשם למחסן התוצ"ג או למשאיות שינוע. איפה עובר הגבול בין שרשרת האספקה לייצור זה תלוי בכל ארגון בנפרד.

4. משלוח ללקוח:

   1. כל הלוגיסטיקה של משלוח בקרור ממחסן התוצ"ג ללקוחות. בדוגמה שלנו אלו חנויות הסופר מרקט (מרכולים). ללקוחות שלנו יש לקוחות נוספים והם הלקוחות הסופיים, כלומר, אנחנו הציבור. הסופר צריך לוודא שיש לו מקום לאחסון המוצרים שהזמין ושהוא שומר על שרשרת הקרור לכל אורך הדרך על מנת שאנחנו, הלקוחות הסופיים, נקבל מוצר איכותי בסוף (וכן, גם על זה אחראית שרשרת האספקה, אם היא רוצה שללקוח הסופי יהיה מוצר איכותי).

5. החזרות:

   1. כל התהליך של שינוע החומר בחזרה מהלקוח וכל התהליכים שמופעלים בעקבות זאת (תהליכי איכות, תהליכים לוגיסטיים, ותהליכים כספיים)

מה הכי חשוב בניהול של שרשרת האספקה?

לשלוט ב 4 הגורמים הבאים:

1. מחיר – אנחנו צריכים מחיר מינימלי לרמת האיכות והשירות שאנחנו רוצים מהספק שלנו. כמובן, אנחנו רוצים גם תנאי תשלום נוחים ככל שניתן.
2. איכות – על מנת לתת ללקוח הסופי את המוצר באיכות שאנחנו רוצים שהוא יקבל, אנחנו צריכים לשלוט בכל לאורך שרשרת האספקה או לחילופין להיות חלק מחוליה שנשלטת על ידי ארגון אחר בשרשרת. לדוגמה, רשת סופרים (מרכולים) יכולה לשלוט ברמת הירקות שהיא מוכנה שיהיו לה על המדפים והיא תכתיב לשרשרת האספקה איך היא מוכנה לקבל את המוצר. מצד שני, במקרה של מעדן החלב, מי שבדרך כלל ינהל את התהליך תהיה המחלבה.
3. כמויות – כל חוליה בשרשרת תלויה בקודמותיה על מנת שיהיה לה חומר לייצר. החוליות האחרונות בשרשרת (אלו הקרובות ללקוח) צריכות בדרך כלל להעביר תחזיות לקודמיהן בשרשרת, אחרת לא בהכרח יהיה להם עם מה לייצר. ניקח שוב את הדוגמה למעלה, נניח שהמחלבה צופה שבשנה הבאה היא תשלוט על עוד 10% נתח שוק ולכן היא תצטרך הרבה יותר חלב. אם היא לא תכין את הרפתנים  לזה היא לא תוכל לקבל את החלב כשתזקק לו, לכן היא חייבת לתכנן מראש את הגידול, לפעמים אפילו שנה מראש. מצד שני, במקרה של הספק הפולני שמספק גביעים לכל אירופה, יכול להיות שהוא כלל לא זקוק להתרעה , מכיוון שבעבורו אין שום בעיה לייצר 10% יותר. החוכמה היא לזהות את הנקודות הקריטיות בשרשרת שמושפעות משמעותית משינויים בכמויות.
4. חוסן – היכולת של שרשרת האספקה להגיב לשינויים היא קריטית לארגון. תקופת הקורונה היא דוגמה קיצונית לכך ואני מעדיף דווקא להתייחס לדוגמאות אחרות:
   1. לאחד הספקים נשרף המפעל, או לחילופין מצאו בו סלמנולה איך תגיב השרשרת אספקה?
   2. אחד מנתיבי השיט הבנלאומיים נחסם לתנועה הניתוב החדש יוצר חוסר במשך מספר שבועות, איך מתגברים?
   3. כמות ההזמנות שהארגון שלנו קיבל גדולה בצורה משמעותית מהתחזיות, איך מגיבים?
   4. המתחרה שלנו מצא דרך להוריד משמעותית את עלות החומרים שלו, איך אנחנו מגיבים במהירות ומפעילים תהליך שמתחקה אחרי מקורות חומרי הגלם של המתחרה ובונים מערך מקביל (או תחליפי) של ספקים מוזלים.

שלבים בשרשרת האספקה:

1. תכנון:
   1. תכנון שוטף – שלב התכנון הוא חשוב מאד. אנחנו צריכים להבין כמה מוצרי תוצ"ג (תוצרת גמורה) נצטרך לספק ולשם כך נצטרך להסתמך על תחזיות ממחלקת השיווק ו/או החוליה הבאה בשרשרת האספקה שחוזה את הכמויות שהם, הלקוחות שלנו, יצטרכו. לאחר מכן, נמיר את כמויות התוצ"ג לכמויות חו"ג (חומרי גלם) הנדרשים, נזיז את הכמויות בזמן (אם זמן הייצור והאספקה שלנו הוא חודש אז נצטרך את החו"ג לפחות חודש מהתאריך שאנחנו צריכים לספק את התוצ"ג). התוצאה תהיה תחזית לספק שלנו לגבי הכמויות והמועד שנצטרך אותם.
   2. תכנון אסטרטגי – תכנון אסטרטגי של ספקים, אמצעי ההובלה, ומקומות האחסון כך שיהיה לנו גיבוי לספקים ולארועים בלתי מתוכננים שיכולים לקרות. התכנון האסטרטגי הזה יוצר את התשתית שמאפשרת לארגונים מסויימים לשרוד בשוק יותר טוב ממתחריהם שלא השכילו לפתח את שרשרת האספקה שלהם.
2. רכש / חומרי גלם – זהו השלב שבו התחזיות הופכות למציאות והוא השלב היום יומי שאותו חווים רוב העובדים בשרשרת האספקה. זה שלב המימוש של התכנון. התחזיות אף פעם לא יהיו מדוייקות, הספקים לא בהכרח יספקו בזמני האספקה שתכננו, מכונה תתקלקל בייצור, המחסן יהיה עמוס מדי וכו'. אלו חלק קטן מהבעיות הלוגיסטיות שנטפל בהן ביום יום. תכנון טוב, קפדני וגמיש מאפשר לנו להקטין חלק גדול מהבעיות ולהתמודד איתן טוב יותר. בנוסף על זה יש את המימד של ייבוא חומרים המתבצע באמצעות מטוסים, אוניות וכו' וכמובן המעבר דרך המכס. כל התהליך הזה מחייב אנשי מקצוע רלוונטים.
3. ייצור:
   • אם עשינו טוב את התכנון והרכש נגיע לשלב הייצור עם חומר גלם תקין. שלב הייצור מהווה במרבית הארגונים את ליבת הפעילות שלו. מבחינת שרשרת האספקה הייצור הוא מעין קופסה שחורה שאנחנו צריכים להזין אותה בחומרי הגלם הרלוונטים ולקבל ממנה תוצרים בכמויות מסויימות במועדים שקבענו לייצור וכמובן באיכות הנדרשת.
   • בארגונים מסויימים יהיו לנו מקומות אחסון גם לחומר בתהליך (Work in process) שבחלק מהמקרים גם הוא מנוהל על ידי שרשרת האספקה.
   • בארגונים מתקדמים יותר, חלק מהייצור מתבצע על ידי קבלני משנה שאותם צריך לנהל מתוך השרשרת אספקה:
     1. חלק מהייצור יכול להתבצע כ Turn key, כלומר, הספק דואג לבצע תהליך מסויים אצלו מהתחלה ועד הסוף. לדוגמה אם אנחנו ארגון שמייצר מכונה רפואית. נדרשים לכל מכונה עשרות מק"טים. ישנם ספקי Turn key שיהיו אחראים על קניה ורכש של הפריטים הללו ולאחר מכן קיוט שלהם ("לחבר" מספר פקיטים לקיט (kit) שניתן לעבוד איתו) כך שעבור כל מכונה נקבל סט אחד של כל המק"טים ולא נצטרך לעשות את התהליך הזה בתוך הארגון שלנו. זה שלב שחוסך המון משאבי קשב של שרשרת האספקה. המושג Turn key יכולל לכלול גם ייצור מלא של כל המכונה אצל הספק.
     2. ישנם שלבים בתוך הייצור שינוהלו מחוץ לארגון, לדוגמה צביעה מורכבת של המוצר שלנו או ביצוע פעולות מכניות שהם לא חלק מליבת הייצור ויש ספקים שיעשו אותם טוב יותר וזול יותר. במקרים הללו, צריך לדאוג שהחומר יגיע לספקים אליהם במשאיות ויחזור מהם ברמת האיכות הנדרשת. גם כאן אנשי הלוגיסטיקה ושרשרת האספקה הם קריטים לתהליך.
4. הפצה – הלוגיסטיקה של אספקה ללקוח היא חלק גדול מתוך שרשרת האספקה. האספקה יכולה להיות במשאיות של הארגון עצמו, או על ידי ספק שאחראי למשאיות ולנהגים, או באמצעות משווקים עצמאיים. הלוגיסטיקה צריכה לפעמים לטפל במשלוח לספקים ברחבי העולם, באמצעות מטוסים, ספינות, הובלה יבשתית, בדר"כ קומבינציה של אמצעי הובלה) ועוד. כל אחד מהם הוא סיפור לוגיסטי שדורש אנשי מקצוע רלוונטים ופיתוח תמידי של החוסן של שרשרת האספקה.
5. החזרות – התהליך של שליחה ללקוח הוא תהליך שאנחנו הופכים אותו לסטנדרטי ככל שניתן. תהליך ההחזרות, פעמים רבות, הוא תהליך פרטני. אנחנו צריכים לאסוף את הפריט באופן מיוחד מהלקוח, להבין מה היתה הבעיה איתו, להבין איפה לשים אותו על המשאית (המשאית שמגיעה באופן שוטף ללקוח מסודרת בסדר מסויים) ואיך החומר יגיע בחזרה למפעל. אני לא אפרט כאן הרבה, אבל זה תהליך פרטני, לא תמיד סטנדרטי שיכול לייצר כאב ראש גדול אם הוא לא מנוהל נכון.

החשיבות של שרשרת האספקה

ארגונים רבים הבינו שאי אפשר לשרוד טוב ללא שרשרת אספקה חזקה. ארגונים נופלים כתוצאה מחוסר בחוסן של שרשרת האספקה. לכן, ארגונים רבים משקיעים המון זמן ניהולי לפתח ולחסן את שרשרת האספקה כך שתשרוד ארועים לא מתוכננים, שתוכל להגיב לגידול ולקיטון בביקושים בלי למוטט את החברה.

ארגונים גדולים מאד בעולם רואים בשרשרת האספקה כחלק מאד חשוב בכל הפעילות שלהם.

מנכ"לים ממונים מתוך שרשרת האספקה כי הארגונים מבינים שהתחרות שלהם היא שם ולא רק בתחום השיווקי. הנה כמה דוגמאות:

• טים קוק – מנכ"ל אפל
• מרי בארה – מנכ"לית ג'נרל מוטורס
• הלנה הלמרסון – מנכ"לית H&M
• דאג מקמילון – מנכ"ל וולמארט

סיכום

שרשרת האספקה היא תחום מאד נרחב שעוסק בכל תהליך שהחומר עובר מהייצור שלו אצל הספק או הספק של הספק ועד הלקוח שלנו והלקוח שלו. זהו תחום מאד רחב שמובא בפוסט זה על קצה קצהו של המזלג.

המטרה של הפוסט הזה היתה לתת הסבר מבוא לשרשרת האספקה. יש הרבה חומר ברשת העוסק בתחום, אני ממליץ להמשיך ולקרוא על התחום. אם אני אקבל מכם בקשות ספציפיות אולי אכתוב פוסט המשך על אחד מהנושאים של שרשרת האספקה, אז אל תהססו לכתוב.

עברנו על תהליכי החומר מרמת התכנון ועד האספקה ללקוח וההחזרות. ראינו שכל נתק בשרשרת הזאת ייגרום לחוסר יכולת לספק ללקוח ברמת האיכות, הכמות והמועדים שהלקוח שלנו צריך.

ראינו ששרשרת אספקה טובה נבחנת בקריטריונים הבאים:

• חוסן – היכולת שלה להגיב לארועים לא מתוכננים
• מחיר – היכולת שלה לספק במינימום מחיר
• איכות – היכולת שלה לשמור על רמת האיכות הנדרשת לכל אורך השרשרת.
• כמות – היכולת לספק את הכמויות הנדרשות במועדים הנדרשים

בעשרות השנים האחרונות הנטיה של הארגונים הגדולים היא ללכת יותר ויותר לכיוון ייצור חיצוני ולא פנימי. לצורך כך הארגונים יוצרים שרשראות אספקה מורכבות שמאפשרות להם גם להיות חסונים יותר מארועים בלתי צפויים וגם להגיב לביקוש בצורה הרבה יותר אפקטיבית.

אם יש לך שאלה, הערה או הצעה , אשמח שתרשמו כאן בתגובות או תשלחו לי אימייל:

גל מירום : theplanningmaster@gmail.com

אשמח מאד אם תיכנסו לעמוד הפייסבוק של tapi.blog ותוסיפו לייק כדי שאחרים יוכלו להגיע לדף הזה.