הורדת עלויות של חומר, פחתים ותהליכי עבודה בלי לפגוע באיכות ניתן לעשות באמצעות תכן הנדסי חכם. פעמים רבות מהנדסי הפיתוח לא מתכננים את המוצר לפי סביבה של mass production ושינויים קטנים במוצר יכולים להביא לחסכונות גדולים והורדה של תחנות עבודה. מהנדסי התעו"נ יכולים להשתמש בכלי הזה ולהביא לפתרון של בעיות מהשורש ולאו דווקא על ידי מציאה של פתרונות עוקפים. יש הרבה ידע בתחום הזה ולא תמיד אנחנו מכירים אותו
זוכרים את הפעם הראשונה שהגעתם לארגון חדש? המון אנשים עם המון בעיות. לוקח שבועות כדי להבין מי נגד מי ואיפה כדאי להתחיל.
על מנת לקצר את התהליך הזה נכתב הפוסט הזה שהוא הפרק הראשון במדריך למהנדס תעשיה וניהול שהגיע לארגון חדש.
ארגן יצרני הוא מערכת מורכבת. סביר להניח שיש יותר מבעיה אחת לפתור, יש לבטח הרבה מאד סמפטומים. כאשר ניגשים לניתוח הגורמים והסיבות לבעיות נתקלים בסבך של יחסי גומלין המשפיעים זה על זה. סלט שלם! אז מה עושים, ומהיכן מתחילים?
תחשבו על זה כמו רופא שצריך לאבחן את הבעיה העיקרית מול הבעיה המשנית, את המחלה מסכנת החיים מול הגירוד המציק יותר אך אינו מאיים על חיי המטופל.
כך גם אנחנו, מהנדסי תעישה וניהול – נדרשים ראשית לפזר את הערפל והאבק, לזהות מבין שלל הסמפטומים והתלונות שנישמע – מה מעיד על בעיה אקוטית, ומה על בעיה יותר שולית (גם אם היא נשמעת בקול רם).
מטרת הפוסט הזה להיות מעין " מורה נבוכים" לאיש/אשת תע"ונ החדשים בארגון. זה פוסט שונה מעט משאר הפוסטים בבלוג , כיון שהוא עוסק באבחון ומפנה לפוסטים שעוסקים בפתרון הבעיות. הפוסט הזה יעזור לכם לענות על השאלה – מהיכן עלי להתחיל.
כחלק מהמצויינות התפעולית אנחנו חייבים לעקוב אחר הפער בין מה שתוכנן ובין מה שקרה בפועל.
בפועל החומרים שנכנסים לפורמולות בייצור אינם החומרים שהמפתח תכנן איתם (למעט בתחום התרופות).
איך מוצאים הזדמנויות מעולות לחיסכון אמיתי בכסף?
הזדמנויות רבות לחיסכון קיימות תמיד אבל קשה לאתר אותן. בייצור המבוסס על פורמולות ניתן, בקלות טכנית יחסית, לייצר חיסכון משמעותי בכסף שנמשך לאורך כל חיי המוצר ו/או לאורך חיי חומר הגלם.
בפוסט זה נלמד איך "לדוג" הזדמנויות כאלו מאין סוף המידע שקיים ומה לעשות עם ההזדמנויות האלו על מנת שיהפכו לחיסכון מדיד ומשמעותי.
זמן אספקה הפך להיות אחד מעמודי התווך של היתרון התחרותי. זמן האספקה הוא הזמן שעובר בין הכנסת הזמנת הלקוח ועד קבלת הסחורה. איך אפשר לשפר אותו? קודם כל צריך לדעת ממה הוא מורכב? איך מודדים את הגורמים שמרכיבים אותו?
כל זה ועוד בפוסט הזה
אחד התפקידים העיקריים של מהנדסי תעשיה וניהול הוא שיפור תהליכים. איך עוברים על תהליך ומזהים את הפעולות שיש להשאיר כי הן נותנות ערך ללקוח, איזה פעולות יש לבטל ולאיזה כדאי לעשות אוטומציה. זהו הפוסט הראשון שמכיל 2 דוגמאות מפורטות. פוסטים נוספים בהמשך.
אלגוריתם איזון במודל קיבולת מאפשר שימוש בכמה סוגי מכונות כדי להריץ את אותו המק"ט. המודל מדמה בצורה טובה יותר את המציאות. בפוסט זה, הצגת האלגוריתם, קובץ שמיישם אותו והסברים
