SETUP מתבצע בדר"כ כאשר אנחנו עוברים בין 2 מוצרים על אותה מכונה או על אותו משטח עבודה (לדוגמה במאפיה כאשר נעבור משימוש בקמח לבן לקמח מלא נצטרך לנקות את משטח העבודה והתהליך דומה לתהליך ניקוי של מכונה).

בארגונים רבים זמן ה Setup הוא זמן מבוזבז שבו לא מתרחש ייצור. לכן, זמן זה שווה הרבה כסף. ככל שזמן זה ארוך יותר העלות לארגון גדלה. כחלק מהמצויינות התפעולית נרצה לצמצם את הזמן המתבזבז.

לפני שנתחיל בלבנות תהליך סאטאפ קצר יותר אנחנו צריכים לשאול מה אנחנו חוסכים. קיצור זמני סאטאפ הוא תהליך שדורש שינוי התנהגות בארגון ולפעמים אפילו תוספת משאבים. לכן, תמיד לפני שמתחילים חשוב קודם להבין כמה כסף נחסוך לארגון.

כמה כסף שווה זמן ה Setup ?

מכיוון שאנחנו ממשיכים לשלם את כל ההוצאות בזמן הסאטאפ כגון שכר עובדים עקיף וישיר, ארנונה, שכר דירה וכו' ובאותו הזמן אנחנו לא מייצרים שום דבר שמכניס הכנסות ניתן לכמת את עלות הסאטאפ באופן הבא:

עלות הסאטאפ = מספר שעות סאטאפ X תרומה ממוצעת לשעת ייצור

תרומה ממוצעת לשעת ייצור זה נתון שבדרך כלל יש לכל מחלקת כספים ומשמעותו כמה כסף נטו אנחנו מרוויחים לכל שעת ייצור (בניכוי ההוצאות הקבועות שאותן אנחנו בכל מקרה משלמים כמו שכר לעובדי הארגון, ארנונה וכו'). חישוב התרומה משתנה בין ארגונים שונים. הנוסחה הבאה מייצגת את המשמעות של תרומה:

תרומה ממוצעת לשעת ייצור = מכירות לשעת עבודה פחות עלות חומר גלם לשעת ייצור (במכונה) פחות עלות אנרגיה ישירות למכונה

מצאנו כמה כסף נוכל לחסוך לארגון על כל שעת סאטאפ שנחסוך (כמובן שאפשר לחשב גם דקות חיסכון למי שתהליך הסאטאפ שלו קצר יותר). בשביל שיהיה כדאי לארגון להתייעל רצוי מאד שכמות הכסף שנחסוך בתהליך תהיה לפחות פי חמש מעלויות נוספות שאנחנו עלולים להוסיף (בדר"כ כמות הכסף שנחסוך תהיה בין פי עשר לפי מאה מהעלויות הנוספות). הסיבה לכך היא שלא תמיד נוכל למכור את התוצרת הנוספת שנייצר על המכונה ולכן יש לקחת מקדם גדול.

מה נותן את הערך בהורדת זמן הסאטאפ?

הזמן שבו המכונה עומדת ולא מייצרת  זה הזמן אותו אנחנו רוצים להוריד, זה הזמן שעולה לנו כסף.

איך מורידים זמני סאטאפ?

זמני סאטאפ ניתן להוריד על ידי שימוש באחד או יותר (רצוי מאד להשתמש בכולם) מהדרכים הבאות:

1. (SMED (single minute exchange of die – בשיטה זאת עליה אני ארחיב בהמשך אנחנו משנים את סדר הפעולות של הסאטאפ כך שנבצע יותר ויותר פעולות בזמן שהמכונה מייצרת את המוצר הקודם או התחילה כבר לייצר את המוצר החדש. כלומר הזמן שבו המכונה לא עובדת מתקצר מאד אבל זמן הסאטאפ לא בהכרח מתקצר. נשמע טיפה, מסובך? אני אסביר עם דוגמאות בהמשך.
2. התייעלות בשלבי הסאטאפ (טכנית זה גם חלק מה SMED). כלומר לקצר שלב מסויים בתהליך הסאטאפ. לדוגמה אם אנחנו צריכים לכוונן עובי של נייר אריזה בעבור המוצר החדש נשתמש בפרמטרים מוכנים מראש ולא בניסוי וטעיה. עוד דוגמאות בהמשך.
3. הגדלת מספר העובדים שמבצעים את הסאטאפ בו זמנית ובכך להקטין את הזמן הכולל שבו המכונה לא מייצרת. זאת שיטה מאד יעילה ומאד אפקטיבית אבל דורשת תכנון מאוזן ומתואם של הסאטאפ בין העובדים השונים.

SMED מה זה?

מי שרוצה לקרוא על ההיסטוריה של SMED יכול למצוא אותה בלינק הבא.

הרעיון בשיטה הזאת הוא לפרט את כל השלבים של הסאטאפ ולהגדיר לכל שלב האם הוא זמן פנימי או יכול להעשות כזמן חיצוני. כאשר המכונה עובדת היא מייצרת לנו כסף, כאשר היא עומדת אנחנו מפסידים כסף ולכן אנחנו מגדירים את שני סוגי הזמנים:

זמן פנימי  –  הזמן היקר לנו, זה הזמן שבו המכונה עומדת ולא מייצרת.

זמן חיצוני – הזמן של לפני עצירת המכונה או לאחר הפעלת המכונה מחדש שבמהלכו אנחנו עדיין עושים סאטאפ.

הרעיון הוא להעביר שלבים שמבוצעים כיום בזמן פנימי לזמן חיצוני. דוגמה פשוטה לכך היא ניקוי הרצפה לאחר סאטאפ. בדרך כלל זה אחד השלבים האחרונים בתהליך הסאטאפ והוא נעשה כאשר המכונה עומדת. בדר"כ אין שום בעיה להפעיל קודם את המכונה ורק לאחר שהמכונה עוברת למצב של ייצור שוטף לנקות את הרצפה.

ניתן להבין את הרעיון של ה SMED כאשר חושבים על החלפת צמיגים של מכונית מרוץ באמצע מרוץ. הצוות הטכני עושה המון פעולות לפני ואחרי שהמכונית נכנסת לתיקון, אבל הזמן שבה המכונית שוהה בתיקון הוא קצר מאד (וזה הזמן הנחשב, או במונחים שלנו, הזמן הפנימי).

פעולות כמו הבאת חומרים וכלים עבור הסאטאפ, ניקוי חיצוני , ניקוי סביבת העבודה ועוד ניתן בדרך כלל להעביר מזמן פנימי לזמן חיצוני. הרחבה והרבה דוגמאות אני ארשום בפוסט סאטאפ למתקדמים (אני אוסיף את הלינק כאן).

סרטוני SMED מומלצים ביו טיוב ניתן למצוא בפוסט הבא.

התייעלות בשלבי הסאטאפ:

כל שלב בסאטאפ צריך לבחון האם ניתן לקצר אותו. פעמים רבות, קיצור זמן הסאטאפ מתבצע על ידי שימוש באחד או יותר מהאפשרויות הבאות:

1. 1.  שימוש בציוד ייעודי ומתאים יותר לביצוע העבודה. לדוגמה שימוש במתקני הרמה מתאימים במקום עבודה ידנית, שימוש בכלי לחץ אוויר לפתיחה מהירה של ברגים, שימוש בעגלות שינוע ועוד. יש המון דוגמאות שאני אראה בפוסט למתקדמים אבל הנה סרטון אחד לדוגמה: פתיחות מהירות וסגירות 
   2.  שימוש בכלי ניקיון ייעודיים יותר וחומרי ניקיון מותאמים יותר. על ידי חיפוש קצר באינטרנט ניתן למצוא בדרך כלל חומרי ניקוי או אמצעי ניקוי יעילים הרבה יותר מאלו שבדרך כלל אנחנו משתמשים בהם. יש לזכור שבדרך כלל יש לארגון מכונות שמשתמשים בהם הרבה יצרנים אחרים ולכולם בדרך כלל יש את אותם בעיות סאטאפ. במקרים רבים מישהו כבר המציא דרכים טובות יותר לנקות אזורים מסויימים במכונה. התמקדות בניסיון למצוא פתרונות כאלו כמעט תמיד יאפשר קיצור זמן השלב בסאטאפ. על מנת לדעת האם כדאי לנו להשקיע כסף באמצעי החדש יש פשוט לתרגם את הזמן שנחסוך לכסף (ראה את הנוסחה למעלה). אם החיסכון של הזמן חוסך פי 5 או יותר מהכסף אז כדאי לרכוש את האמצעי או החומר המתאים יותר. בדרך כלל ניתן להזמין דוגמיות לניסיון.

3. שימוש בקיטים מוכנים מראש עבור סאטאפ – במקום שהעובד יילך ויביא בכל פעם משהו אחר, מכינים (כמובן בזמן חיצוני) מראש קיט שבו יש את כל הציוד הדרוש לסאטאפ, מניחים את הקיט על אמצעי שינוע (כגון עגלה) וכך לעובד יש את כל מה שהוא צריך בהישג יד.

4. כוונון מהיר – כאשר אנחנו עוברים לייצור של מוצר חדש אנחנו צריכים לערוך כוונונים רבים למכונה. כוונונים אלו מתחלקים לכוונונים מכניים וכיוונוני פרמטרים בבקרים ומחשב המכונה:

א. כוונוני פרמטרים בבקרים ובמחשב המכונה ניתן לעשות באופן אוטומטי על ידי שידור של הפרמטרים ממערכת המידע של רצפת הייצור או על ידי שמירה לוקאלית (על מחשב המכונה או בבקר) של הפרמטרים והם ייכנסו לתוקף כאשר נבחר את הפריט הרצוי. שיטה זאת גם חסכונית בזמן אבל היתרון המשמעותי שלה הוא השיפור באיכות של תחילת הייצור. אנחנו שומרים את הפרמטרים של המפעיל הכי טוב והכי מנוסה ולכן כל שאר המפעילים יתחילו מהפרמטרים הטובים ביותר. במידה ונלמד להשתפר באחד הפרמטרים יקבלו אותם כל שאר המפעילים באופן אוטומטי.

ב. כוונונים מכניים – פעמים רבות יש לכוון חלקי מכונה באופן מדוייק שיהיו קצרים או ארוכים יותר. ניתן לקצר את התהליך הזה או על ידי סימון הנקודות הרלוונטיות על המכונה או על ידי יצירת סרגל פשוט עם מגרעות או עשרות פתרונות ייעודיים שאנשים חכמים כבר חשבו עליהם וניתן למצוא אותם באינטרנט בקלות.

הגדלת מספר המשתתפים בכל setup:

כמו בעת החלפת גלגל למכונית מרוץ, גם בעת SETUP למכונות ניתן להגדיל את כמות האנשים כך שמבצעים את הטיפול על מנת לקצר אותו משמעותית ושוב אני מפנה לחישוב למעלה על מנת להבין אם תוספת כוח אדם מעלה או מורידה את הרווח שיהיה למפעל:

אם נתכנן מראש את זמן הסאטאפ בדרך כלל נוכל להשתמש במפעילים שכנים שיעזרו לנו בעת ביצוע פעולות השתייכות ל"זמנים הפנימיים" כלומר הזמן שבו המכונה עומדת.

לחלופין אם יש הרבה סאטאפים במפעל אני ממליץ על צוות סאטאפ שכמו בסרטון שראינו מבצע בצורה מדויקת את הסאטאפ לאחר שכבר כל אחד יודע את תפקידו והפעולות מאוזנות.

כדי לאזן את הפעולות רצוי להשתמש בתרשימי גאנט כמו שמופיעים בתמונה. גם בנושא זה ארחיב יותר בפוסטים אחרים.

סיכום:

הורדת זמני סאטאפ יכולה לאפשר למפעל לייצר הרבה יותר על כלי הייצור שכבר קיימים אצלו. אם לא נעשה בארגון שלכם תהליך מסודר מהסוג הזה אזי ניתן לצפות לירידה של 25%-75% בזמני הסאטאפ (ואפילו יותר). שימוש בכל הסעיפים שציינתי למעלה יביאו את הסאטאפ בדרך כלל לקיצור של יותר מ 50%.

ולסיום על מנת לייצר מוטיבציה, הנה תוצאות הפרוייקט שעשיתי במפעל עתיר סאטאפים:

אני מזמין אתכם לראות פוסטים מתקדמים יותר בנושא כאשר אפרסם אותם. בינתיים ניתן להרשם לרשימת התפוצה שלי (הרשמה בתחתית דף זה)

אשמח מאד אם תשאירו לי תגובה

ניתן גם לשלוח במייל לגל מירום : theplanningmaster@gmail.com

 

 

הפוסט הזה הוא חלק מכלי העבודה האפשריים למהנדסי תעשיה וניהול