OEE – overall equipment efficiency

ה OEE הוא אחד המדדים הכי חשובים בתחום התפעול ובפרט במצויינות התפעולית. הוא מודד כמה מוצרים טובים הצלחנו לייצר מתוך סה"כ תאורטי אפשרי.

ה OEE מורכב משלושה גורמים:

% זמינות – אחוז הזמן שבו המכונה עבדה (שעות עבודה לחלק לשעות פוטנציאליות)

% ביצועים – אחוז העמידה בכמות התקן: כמה יוצר בפועל (טובים ופסולים) לחלק לכמה ניתן היה לייצר מאותו המוצר על המכונה לפי התקן).

% איכות – אחוז המוצרים הטובים (טובים לחלק לסה"כ המוצרים שיוצרו).

OEE = % זמינות  X  % ביצועים  X  % איכות

אז מה זה OEE?

אם ניקח תקופת זמן (נניח חודש) ונסתכל כמה שעות עבודה יש שם נכפיל בכמות התפוקה לפי התקן ונכפיל ב 100% איכות נקבל את הכמות התאורטית שניתן לייצר בתקופה הזאת.

ה OEE לוקח את התפוקה בפועל ומשווה אותה מול המספר התאורטי שהגענו אליו. ככל שהאחוז מתקרב ל 100% אז אנחנו קרובים מאד לייצור אופטימלי.

קשה להגיד מה זה ערך של OEE טוב ומה לא. בעיקר צריך להשוות את ה OEE בתקופה מסויימת לתקופה אחרת.

מדדי OEE

1. OEE חודש נוכחי לפי מכונה

1. תאור קצר: OEE של כל מכונה בחודש הנוכחי
2. מי משתמש בזה (חשיבות): הנהלה בכירה (חשוב), הנהלת המפעל (חשוב), הנהלה זוטרה (חשוב)
3. תאור: מדד ה OEE לפי מכונה הוא המדד הטוב ביותר להבין את התפקוד של המפעל בחודש האחרון. ניתן לראות במדוייק איזה מכונות עבדו כמו שצריך ואיזה פחות. אני מסדר את הגרף בסדר יורד כך שהמכונות הטובות מצד שמאל.

ועכשיו גרף למתקדמים שנותן את התמונה על כל מכונה וההשוואה שלה מול המכונות האחרות במבט אחד: גרף שמראה את ה OEE ואת כל אחד מהמרכיבים שלו, באופן שמייד ברור מה הבעיה בכל מכונה (כמובן שיש להראות קבוצות דומות של מכונות ביחד, אחרת אין לזה משמעות).

בגרף המרכיבים ניתן להסתכל לדוגמה על מכונה 35 שיש לה את ה OEE הגבוה ביותר. ניתן לראות שיש לה כבר ציון גבוה באיכות ובביצועים, כדי לשפר אותה נצטרך לעלות לה את הזמינות. בצד השני, מכונה 19 שלה יש את ה OEE הכי נמוך וזה נובע מסיבה ברורה של מחסור בזמינות. במכונה 17 יש 80% זמינות אבל הבעיה שם היא הביצועים שעומדים רק על 50%. שימוש נכון בגרף הזה מאפשר לטפל בכל מכונה בגורם המפריע ל OEE שלה.

 2. מכונה ספציפית – OEE + מרכיבים לאורך זמן

1. תאור קצר: OEE של מכונה ספציפית לאורך זמן עם חלוקה למרכיבי ה OEE
2. מי משתמש בזה (חשיבות): הנהלה בכירה (נמוכה), הנהלת המפעל (חשוב), הנהלה זוטרה (חשוב)
3. תאור: הצגת OEE למכונה ספציפית לאורך זמן מאפשר לנו להבין האם הבעיה שיש למכונה היא בעיה מתמשכת או שמדובר בבעיה שקרתה רק בחודש ספציפי.

בגרף הבא של מכונה 17 ניתן לראות שלא בכל החודשים היתה בעיית ביצועים. זאת בעיה שהתחילה בחודש הקודם והחריפה מאד בחודש האחרון. בסה"כ ה OEE של המכונה הוא מעל 60 אחוז בדרך כלל והמרכיבים שלו די גבוהים.

3. ממוצע חודשי של OEE למפעל

1. תאור קצר: ממוצע ה OEE של על המפעל (בהנחה שקבוצת המכונות דומה)
2. מי משתמש בזה (חשיבות): הנהלה בכירה (בינוני), הנהלת המפעל (בינוני), הנהלה זוטרה (בינוני)
3. תאור: מטרת המדד היא לראות מגמות במפעל. האם לאורך זמן יש לנו שיפור ב OEE או ההפך. המטרה היא לראות את התמונה הגדולה, כלומר האם המפעל נמצא בתקופת שיפור או בתקופת התדרדרות או כמובן בתקופה של לא זה ולא זה. נמדד הזה יכול להיות מוצג גם על אלמנט אחד בלבד ב OEE. לדוגמה אחוז זמינות, אחוז ביצועים ואחוז איכות כל אחד מהפרמטרים בנפרד יכול להיות מעניין אם הגרף שלו מראה מגמה כשלהיא.

בגרף לעיל אנחנו יכולים לראות שממוצע ה OEE המפעלי נמצא במגמת ירידה. בהסתכלות על הגרף למטה קל לזהות את המרכיב שגרם להתדרדרות הזאת:

4. 100% זמן מכונה

1. תאור קצר: מה עשתה המכונה בתקופת זמן
2. מי משתמש בזה (חשיבות): הנהלה בכירה (בינוני), הנהלת המפעל (גבוהה), הנהלה זוטרה (גבוהה)
3. תאור: המדד הזה מראה באופן מיידי מה עשתה כל מכונה בתקופת זמן. תקופת הזמן יכולה להיות יום או שבוע או חודש. לאורך זמן אפשר גם להראות את הנתונים ברבעונים. במבט אחד ניתן לראות איזה מכונה עבדה ובאיזה בעיה נתקלה כל מכונה. אנחנו מחלקים את הזמן לקטגוריות המייצגות מחלקות שונות בארגון על מנת שכל מחלקה תעשה את המקסימום כדי להקטין זמני עצירה הנוגעים לתחומה. הקטגוריות שמופיעות בגרף (בסוגריים מופיע הצבע):
   1. עבודה (כחול) – הזמן שבו המכונה ייצרה מוצרים
   2. עצירה מתוכננת (אדום) – הזמן בו לא השתמשנו במכונה (סופי שבוע, חגים, השבתות מתוכננות אחרות).
   3. Setup (אפור) – זמן הסאטאפ הוא בדרך כלל זמן עצירה חשוב מאד ולכן אנחנו נותנים לו קטגוריה בפני עצמה. בהנחה שהמכונות דומות, ניתן לראות באיזה מכונה זמני הסאטאפ נמוכים יותר וללמוד מה עושה מפעיל המכונה כדי שזמן זה יהיה קצר ככל שניתן. זמן הסאטאפ בדרך כלל הוא זמן שיחסית קל להוריד אותו באמצעות סדר פעולות שונה (בקרוב אני אפרסם פוסט בנושא).
   4. אחזקה (כתום) – הזמן שבו המכונה מושבתת בגלל תקלה או תחזוקה מונעת.
   5. מחלקת ייצור(כחול כהה) – הזמן שבו המכונה לא עבדה כתוצאה מסיבות הקשורות למחלקת הייצור (אין מפעיל זמין, שימוש לא נכון במכונה, אי סנכרון בין אדם למכונה ועוד).
   6. שרשרת אספקה (ירוק) – הזמן שבו המכונה לא עבדה כתוצאה ממחסור בחומר גלם או חומרי אריזה.
   7. טכנולוגיה (שחור) – הזמן שבו לקח למכונה להתייצב מרגע ההפעלה עד שהתחילה לייצר טובים. זמן זה ניתן להורדה בשיטות של RFT-right first time  ו SPC -Statistical process control .
   8. QA (חום) – הזמן שבו המכונה ממתינה לבדיקת מעבדה או לפעולת בקרת איכות אחרת. (במקרה שהבדיקות לא עוצרות את המכונה הן כמובן לא נכנסות כזמן מכונה).
   9. אחרת (אפור כהה) – כל שאר העצירות שלא ניתן לסווג אותן בקטגוריות הנ"ל

כאשר נתמקד רק על מכונה אחת נגלה האם יש לה בעיות חוזרות שמקטינות את זמן המכונה. במקרה של המכונה למטה, אפשר לראות בקלות שיש למכונה בעיית סאטאפ ובחודשים האחרונים יש גם בעיות ייצור ואפילו בעיות של מחסור בחומרים. הכל במבט אחד.

זהו עד כאן מדדי מכונה ממבט של OEE.

קורא יקר, אנא השאר לי תגובה בבקשה כדי שיהיה לי פידבק להמשך

ניתן גם לשלוח במייל לגל מירום : theplanningmaster@gmail.com

הפוסט הזה הוא חלק מכלי העבודה האפשריים למהנדסי תעשיה וניהול העוסקים ב KPI