שיטת ניהול המלאי ABC היא שיטה פשוטה יחסית שמאפשרת לנו ניהול חכם יותר של פריטים. הרעיון בבסיס השיטה הוא לחלק את פריטי המלאי לקבוצות בעלי חשיבות שונה מבחינת עלויות וזמן הטיפול של מעתדי/מתכנני המלאי.
אני ממליץ לקרוא קודם כל את הפוסט על מודל שיני המשור.
שימו לב שבהמשך הפוסט ניתן להוריד קובץ אקסל שמדגים את מודל ה ABC.
למה מודל ABC?
נניח שאתם עובדים בארגון שיש בו 1000 מק"טים. לכל הזמנה יש עלות מסויימת, בעיקר של זמן. אם נניח שאנחנו מנהלים את כל המק"טים באותו האופן אזי עבור כל המק"טים נצטרך :
- לייצר הזמנות בתדירות גבוהה.
- לעקוב אחר ההזמנות ולוודא שהם אכן מגיעים בזמן.
- במקרה של חומר שמגיע בייבוא יש המון טפסים למלא כולל שחרור מהמכס.
- במידה והמק"ט מגיע בזמן אספקה ארוך יהיו לנו מספר שורות הזמנה פתוחות בו זמנית שאותם נצטרך לתזמן בהתאם לצריכה בפועל של החומר מהמחסנים שלנו (ההזמנות מבוססות על תחזית, אבל תזמון ההגעה של ההזמנות תלוי בקצב הצריכה האימיתי של הייצור)
- לבצע בדיקות קבלה ולקלוט אותם למחסן.
- לבצע החזרות של פגומים לספק.
- לממן את עלות המלאי + הביטוח + שטחי המחסן הנדרשים
לנהל את כל האופרציה הזאת עבור כל 1000 המק"טים על בסיס יום יומי זה ממש קשה ומצריך כוח אדם רב, לכן אנחנו צריכים לחלק את הפריטים בשיטה שדומה לפרטו. כלומר 80% מהזמן שלנו נקדיש לכ 20% מהפריטים. זאת המוטיבציה שהביאה אותנו לשיטת ה ABC.
מהי שיטת ה ABC?
נחלק את הפריטים לשלוש קבוצות B, A ו C (ואני מוסיף שחייבת להיות גם קבוצה נוספת D).
קבוצה A – מורכבת מהפריטים הכי יקרים ובעלי הנפח. אלו פריטים שנרצה לנהל אותם בפינצטה, אלו הם הפריטים שנעקוב אחריהם ברמה יומית/שבועית תלוי ברזולוציה שהארגון שלכם עובד. בערך 10%-20% מהפריטים יהיו בקבוצה זו.
קבוצה C – מורכבת מכל הפריטים הזולים והפשוטים כאלו שאין לנו צורך לנהל אחריהם מעקב משמעותי ורק צריך לדאוג שהם לא יחסרו. קבוצה זאת מכילה בין 50% ל 70% מהפריטים.
קבוצה B – הם הפריטים שנמצאים בין קבוצה A לקבוצה C
קבוצה D – היא תת קבוצה של C של פריטים בעלי תדירות נמוכה מאד או עלות זניחה במיוחד.
דוגמה:
נניח שאנחנו עובדים בחברה לייצור תרופות.
קבוצה A – תהיה מורכבת מהחומרים הפעילים של התרופות. חומרים אלו בדר"כ יהיו מאד יקרים, ויהיו עם תאריך פג תוקף קצר יחסית. ולכן נרצה לנהל אותם אם מלאי נמוך ככל האפשר ולתזמן את הגעת חומר הגלם למפעל קרוב מאד לזמן שבו אנחנו מתכננים לייצר.
קבוצה B – תכיל את החומרים הנוספים שנמצאים בתרופה, כמו חומרי הטעם (טעם הפטל). אם אנחנו מייצרים קרמים אז חומרי המילוי כגון ווזלין שהוא המרכיב העיקרי במרבית הקרמים השונים של החברה יהיה מקבוצת B. חומרים אלו הם זולים יחסית, אבל בגלל הצריכה הגדולה שלהם העלות שלהם לא זניחה. ממוצרים אלו נרצה להחזיק מלאי של מספר ימים עד מספר שבועות על מנת שהחומר לעולם לא ייחסר אבל גם שלא נצטרך כל הזמן לתזמן את הגעתו.
קבוצה C – תכיל את העלונים שאנחנו מוסיפים למוצר ואת חומרי האריזה (קרטון+ניילונים). חומרים אלו הם בדר"כ זולים מאד ומגיעים מבית הדפוס בכמויות גדולות מאד. המלאי שנחזיק מקבוצה זאת יהיה מספר חודשים ועד חצי שנה בערך. מרבית המחסן שלנו יהיה מורכב ממוצרים מהקבוצה הזאת.
קבוצה D – זאת כמובן התת קבוצה של C. בקבוצה זאת נמצא כל מיני מדבקות שאנחנו שמים על האריזה החיצונית, מדבקות למשטחים, כוסות מדידה קטנות שאנחנו מוסיפים למוצר וכדומה. הכוונה היא למק"טים מאד מאד זולים שלא תופסים הרבה שטח מדף במחסן. ממוצרים אלו נחזיק בין חצי שנה לשנה בגלל שאנחנו כמעט ולא רוצים להתעסק איתם. אגב, חברים בקבוצה זאת גם מוצרים שהם טיפה יותר יקרים אבל הצריכה מהם מאד נמוכה במשך השנה.
איך מסווגים מוצרים לקבוצות?
בניתי לכם קובץ אקסל שמראה איך עושים את זה כמעט באופן אוטומטי. צריך רק לבחור לכל קבוצה החל מאיזה עלות הפריט יהיה שייך לקבוצה. הנה דוגמה:
אנחנו צריכים למלא רק את הערכים בתכלת על מנת שנייצר את הקבוצות הנכונות.
אנא לחצו על האייקון של האקסל והורידו את קובץ הדוגמה או נסו להבין בעזרת התמונות את האלגוריתם החלוקה לקבוצות
אלגוריתם החלוקה לקבוצות:
- יש לחשב עלות שנתית/חודשית לכל הפריטים. כלומר יש לקחת את עלות הפריט ולהכפיל אותו בכמות שנופקה ממנו בתקופת הזמן הזאת. שימו לב, שלא להשתמש בכמות שנמצאת בהזמנות הרכש, אלא בכמויות שנופקו בפועל.
- יש למיין את הפריטים מהעלות הכי גבוהה ועד הכמות הכי נמוכה.
- יש להגדיר לכל פריט לאיזה קבוצה הוא משתייך לפי הכללים שקבענו למעלה. בדוגמה הנוכחית לקבוצה A משתייכים כל הפריטים שעלותם יותר מ 400 אלף ש"ח בשנה.
- רצוי להוסיף את טבלת הסיכום כמו שמופיעה למעלה.
סיכום הדוגמה:
בדוגמה הזאת היו 116 פריטים. רק 19 מתוכם השתייכו לקבוצה A אבל הם מהווים כ 73% מהעלויות. קבוצות C ו D מכילות יותר מ 50% מהפריטים אך רק 2.6% מהעלות.
עכשיו נגדיר מדיניות מלאי (בימי מלאי) לכל אחת מהקבוצות ונחשב מה תהיה העלות הממוצעת של המלאי. שוב שימו לב שלמרות שבקבוצה C יש מלאי גדול מאד מבחינת ימי מלאי העלות של הפריטים הללו היא נמוכה מאד ביחס לעלות המלאי הכוללת.
סיכום
ניהול המלאי ABC מאפשר לנו להפריד את המוץ מהתבן ולהשקיע את מירב מאמצינו בלשפר ולטייב את המלאי של פריטי A וקצת B כאשר אחת לתקופה ארוכה נתעסק גם עם קבוצות C ו D.
שימו לב שבקבוצה C ו D נטפל בכל סבב הזמנות הרכש רק פעם אחת או שתיים בשנה, זה חיסכון אדיר בזמן של מעתד המלאי ומאפשר לו לטפל בדברים החשובים שהם קבוצה A וקצת קבוצה B.
מה הלאה?
בחיים האמיתיים מודל המלאי ABC עובד מצויין כל עוד הפריטים הם יחסית פשוטים. האלגוריתם הפשוט של המודל שמבוסס על עלויות לא מחזיק מעמד כאשר נכנסים פרמטרים נוספים כגון נפחי אחסון שונים דרמטית, שונות רבה בזמני האספקה, תחליפים, מרכזיות החומר בעצי המוצר וכו'. לשם כך אני הוציא בקרוב פוסט של ניהול מלאי לפי קבוצות מלאי.
אשמח מאד אם תשאירו לי תגובה
ניתן גם לשלוח במייל לגל מירום :
theplanningmaster@gmail.com
הפוסט הזה הוא חלק מכלי העבודה האפשריים למהנדסי תעשיה וניהול
תודה רבה