איך עובד מודל שיני משור עם ימי מלאי?

 

מודל שיני המשור הקלאסי הוא מצויין, לניהול המלאי, אבל הוא דורש המון תחזוקה. אם ישנם הרבה פריטים, צריך כל הזמן לעדכן את הכמויות בהתאם לצריכה.

כל כמה זמן אתם מעדכנים את הפרמטרים? עושים את זה ידנית?

זה גורם לכך שזאת מטלה שנעשית אחת לתקופה ארוכה בעיקר בגלל שזאת עבודה שחורה.

שימוש במודל משור בימי מלאי מאפשרת עדכון כמעט אוטומטי של הפרמטרים.

 

אז איך נראה מודל שיני משור:

השימוש במודל הוא כמו המודל הקלאסי של שיני משור אלא שמחליפים את הערך של כמות המלאי בימי מלאי. זאת אומרת מלאי הביטחון הוא 10 ימי מלאי ולא 200 יחידות. התכנון של המלאי המיועד נעשה פעם אחת עם הרבה מחשבה ולאחר מכן כל חישובי הכמות יכולים להעשות אוטומטית, ללא מחשבה נוספת מהמתכנן.

איך עובד מודל שיני משור?

1. כאשר המלאי הנוכחי מגיע לנקודת ההזמנה, פותחים הזמנת רכש או הזמנת ייצור.
2. הכמות שיש לקנות/לייצר נקראת "כמות להזמנה".
3. ה"כמות להזמנה" זה ההפרש בין המלאי המקסימלי (מלאי היעד) ובין המלאי הנוכחי.

מונחים

יום מלאי – הכמות הממוצעת היומית של שימוש בחומר. במקרה של תוצ"ג ניתן להשתמש בכמות מכירות יומית.

נקודת הזמנה – כאשר המלאי יגיע לנקודת ההזמנה הזאת נייצר הזמנת רכש או הזמנת ייצור.

מלאי ביטחון – זה המלאי שמגן עלינו מלהגיע למלאי אפס עקב אי וודאות כמו הצריכה בפועל (בפועל תמיד שונה מהממוצע), או זמן האספקה בפועל.

מלאי מטרה (מלאי מקסימום) – הכמות הגדולה ביותר של ימי מלאי שאנחנו מוכנים להחזיק במחסן.

זמן בין הזמנות רכש (או ייצור) – הזמן שיעבור בממוצע בין הזמנת רכש אחת לשניה. חלק מהארגונים ירצו 6 חודשים וחלק כל שבוע. זה נתון חשוב.

אז איך מחשבים?

יום מלאי – זאת הכמות הממוצעת שחומר נצרך ביום. ניתן לקחת פרק זמן של שנה, 4 חודשים, חודשיים אחרונים, מה שמתאים לארגון שלכם. סכמו את הצריכה וחלקו במספר הימים הקלנדריים.

לדוגמה: ב 4 החודשים האחרונים נצרכו 240 ק"ג ממק"ט מסויים. 4 חודשים שווים ל 120 יום ולכן יום מלאי = 240/120 = 2 ק"ג.

נקודת הזמנה* = מלאי ביטחון (בימים) + זמן אספקה (בימים)

זמן אספקה = ממוצע זמן אספקה בפועל + (סטיית התקן של זמן האספקה כפול 1 או 2).

מלאי ביטחון – מלאי זה תלוי מאד בתנודתיות של הביקוש ושל זמן האספקה. ככל שיש יותר תנודתיות צריך להגדיל את מלאי הביטחון. למרות זאת, צריך לזכור שאם הכל יעבוד כמו שצריך לא נצטרך להשתמש במלאי הזה ולכן רצוי מאד שהמלאי הזה יהיה קטן ככל שניתן.

כמות להזמנה : זמן רצוי בין הזמנות + נקודת הזמנה.

מלאי מטרה (מקסימלי): כדי לקבוע את מלאי המטרה יש לבחור מה המגבלה שאנחנו רוצים להתייחס אליה. זמן בין הזמנות או גודל הזמנה . כל מגבלה שנבחר תיצור ערך שונה.

מלאי מטרה מקסימלי (כאשר רוצים זמן בין הזמנות) : מלאי ביטחון + כמות בהזמנה

 

*הערה – נוסחת נקודת ההזמנה עובדת רק אם הזמן בין 2 הזמנות גדול מזמן האספקה. אם זה לא המצב אז החישוב קצת יותר מסובך. כתבתי פוסט מיוחד למקרה הזה. לחצו כאן.

** כאשר מחשבים ממוצע וסטיית תקן יש להסיר מקרים חריגים שזמן האספקה היה ארוך במיוחד או קצר במיוחד, אחרת החישוב יהיה שגוי.

אז איך עושים חישוב מהיר לכל המוצרים?

1. קובעים לכל מוצר את ימי המלאי לכל אחד מהפרמטרים הנ"ל. זאת טבלה קבועה שלא משתנה, בלי קשר לשימוש/מכירת הפריט.
2. בכל פרק זמן שנקבע לעצמינו (רצוי פעם בחודש או פעם ברבעון) מחשבים כמה זה יום מלאי. זה ערך שמאד קל לחשב והוא יכול להגיע אוטומטית מכל מערכת ERP.
3. מחשבים את כל הערכים לעיל ע"י הכפלת מספר ימי המלאי בערך של יום המלאי.
4. ניתן לחשב, מלאי מקסימום, גודל הזמנה, מלאי מינימום וכו' אלו הפרמטרים שחוזרים לתוך מערכת המיחשוב, ע"י טעינה פשוטה. לחילופין מי שמבצע את ניהול המלאי באקסל מקבל בשלב הזה מייד את כל הערכים.
5. בקיצור, אפשר למחשב את כל התהליך באופן מאד פשוט ע"י שימוש בפרמטרים של ימי המלאי שנקבעו מראש ואז לא צריך יותר לעקוב אחרי שינויי המלאי.

דוגמה מספרית שתקל על ההבנה:

נניח שאנחנו מפעל לייצור טבלאות שוקולד

 

• כל טבלת שוקולד צורכת 50 גרם קקאו. המפעל מייצר 1000 טבלאות ביום.
• זמן אספקה ממוצע של קקאו הוא 40 יום. אבל לפעמים הקקאו מגיע לאחר 45 וגם 50 יום. סטיית התקן של זמן האספקה הוא 5 ימים.
• נניח שאנחנו רוצים לבצע הזמנה של קקאו בערך פעם בחודשיים.

בואו ונחשב את המספרים בבעיה הזאת:

בכל יום אנחנו מייצרים 1000 טבלאות שוקולד שצורכות 50 גרם קקאו כלומר אנחנו צורכים 50 ק"ג קקאו ליום.

יום מלאי = 50 ק"ג

זמן אספקה = 30 (זה הממוצע) + 2 סטיות תקן (כל אחת שווה 5) = 40 יום

מכיוון שהביקוש הוא קבוע ואין שם הפתעות ומכיוון שבזמן האספקה שלנו לקחנו תוספת של 2 סטיות תקן, אזי ניתן להניח שאנחנו מוגנים ולכן נבחר מלאי ביטחון קטן יחסית של 7 ימי מלאי (7*50 = 350 ק"ג). מלאי הביטחון נועד להגן עלינו במידה והביקוש ישתנה לפתע, או שחומר ייפסל בהפתעה.

מלאי ביטחון = 7 ימים

נקודת הזמנה = מלאי ביטחון (7 ימים) + זמן אספקה (40 יום) = 47 ימים

זמן בין הזמנות = 60 (נתון)

כמות בהזמנה = זמן בין הזמנות (60) + נקודת הזמנה (47) = 107 יום

מלאי מטרה (מקסימלי) = מלאי ביטחון (7) + כמות בהזמנה (107 יום) = 114

 

פתרון מילולי:

כאשר נגיע ל 47 * 50 =2350 ק"ג במלאי נזמין כמות של 107 ימי מלאי (107*50 ק"ג) = 5350 ק"ג.

המלאי שלנו אמור להיות תמיד יותר גבוה מ 7*50 = 350 ק"ג ונמוך מ 114 * 50 ק"ג = 5700 ק"ג.

בממוצע נזמין כל חודשיים ואנחנו יכולים להרשות לעצמינו טעות של 350 ק"ג שעליו יחפה מלאי הביטחון.

 

פתרון אקסלי:

תודות לאריאלה מויאל שביקשה את הדוגמה בקובץ אקסל ניתן לראות את כל הנוסחאות בקובץ האקסל המצורף:

 

 

 

 

 

לפוסט זה יש פוסט המשך המציג את המודל במקרה שבו אנחנו רוצים להוציא הזמנות בזמנים קבועים.

רוצה לקרוא עוד פוסטים בנושא תכנון מלאי?

סיפור מקרה (case study) טיוב תחזיות שיווק

איך MRP הופך תחזיות והזמנות לקוח להזמנות חו"ג?

סיפור מקרה (Case study) – עיתוד פריטים עם עלות נמוכה

סיפור מקרה (Case study) – טיפול בפרטי דפוס מנוהלי גרסאות בשיטת ה Bread man

קורא יקר, אנא השאר לי תגובה בבקשה כדי שיהיה לי פידבק להמשך

ניתן גם לשלוח במייל לגל מירום : theplanningmaster@gmail.com

 

 

הפוסט הזה הוא חלק מכלי העבודה האפשריים למהנדסי תעשיה וניהול העוסקים בעיתוד מלאי