מודל שיני משור עם זמן קבוע בין הזמנות

פוסט זה הוא המשכו של הפוסט איך עובד מודל שיני משור עם ימי מלאי. אם לא קראתם אותו, התחילו שם וחזרו לכאן.

בפוסט הקודם ציינתי שבמידה וזמן האספקה ארוך מהזמן בין הזמנות אז החישוב נהיה מסובך. מכיוון שרבים ביקשו אז החלטתי לרשום פוסט מיוחד שמסביר מה עושים במקרה הזה.

איך עובד מודל שיני משור עם זמן קבוע בין הזמנות

נניח ואנחנו רוצים להוציא הזמנות בכל פרק זמן קבוע לדוגמה: פעם בשבוע או פעם בחודש.

למה ולמי זה טוב?

נסביר תוך כדי דוגמה: נניח שאנחנו קונים מהספק האמריקאי שלנו חבילות של מסטיקים:

זמן האספקה= 45 ימים.

צריכה החודשית = 1000

יש אפשרות שנזמין פעם בחודש 1000 חבילות או לחילופין כל שבוע להזמין 250 חבילות.

יתרונות בלהזמין 1000 יחידות בפעם אחת: הוצאה אחת של הזמנה וכניסה אחת למחסן חוסך המון בירוקרטיה והמון עבודה של אנשי הלוגיסטיקה (תניחו שיש 500 מק"טים כאלו שניתן להוציא עליהם 500 הזמנות חודשיות או 2000 הזמנות שבועיות).

יתרונות בחלוקת ההזמנה להזמנות שבועיות:

1. מלאי נמוך יותר – הכמות מלאי בכל רגע במחסן היא הרבה יותר נמוכה היא לא נעה בין 1000+ ל 0 אלא בין 250+ ו 0 (הפלוס זה המלאי ביטחון).
2. יתרונות של המלאי הנמוך – כאשר כמות המלאי נמוכה יותר, אז אנחנו צריכים פחות מקום איחסון, פחות עלויות מלאי (תזרימית וביטוחית) ופחות פגי תוקף.
3. תגובה מהירה וגמישה יותר לקצב הצריכה בפועל של המלאי – כאשר אנחנו מוציאים הזמנה את לחודש או 45 ימים אנחנו מניחים מה יהיה קצב הצריכה בפועל ולפי זה מזמינים. כאשר אנחנו מוציאים כל שבוע הזמנה יש לנו יותר אינפורמציה על הצריכה בפועל. אם אנחנו רואים שקצב הצריכה יורד נוכל בקלות להוריד את הכמות המוזמנת כל שבוע או לא לדלג על שבוע של הזמנות. לעומת זאת אם קצב הצריכה יעלה נוכל להגיב מהר יותר ולהגדיל את ההזמנות הבאות. בדרך כלל השיטה הזאת תהיה יותר טובה בטיפול בפיקים של צריכה שמתרחשים באקראי.
4. שינויי גרסת מוצר – כאשר אנחנו מזמינים פעם בשבוע אנחנו גמישים יותר לשינויים שנעשים במוצר. לדוגמה: אם עשינו שינוי בכמות המנטה במסטיקים נוכל לקבל את הגרסה החדשה של המוצר מהר יותר בהזמנות שבועיות מאשר בהזמנות חודשיות או הזמנות של 45 יום כמו בדוגמה.

איך המודל עובד?

• אנחנו צריכים להניח שמשהו קבוע ולכן נניח שאנחנו בודקים ומוציאים הזמנות בכל תקופה קבועה (יכול להיות: יום, שבוע, חודש, רבעון).
• החישוב מתבצע בימי מלאי (אח"כ מתרגמים אותו למספרים כפי שהסברתי בפוסט הקודם)

נקודת הזמנה – קבוע מראש כי אנחנו רוצים הזמנות קבועות אחת לתקופה.

מלאי מטרה מקסימלי = זמן אספקה + מלאי ביטחון

מלאי נוכחי – המלאי כרגע במחסן (בימי מלאי)

הזמנות בדרך – סך ההזמנות שהוצאנו לספק ועדיין לא הגיעו

כמות בהזמנה (יוצאת כל פרק זמן קבוע) = מלאי מטרה מקסימלי פחות מלאי נוכחי פחות הזמנות בדרך

דוגמה (שימו לב שבסוף ניתן להוריד את הדוגמה באקסל):

אנחנו רוצים להזמין פולי קקאו מספק אפריקאי.

זמן אספקה = 45 ימים

מלאי ביטחון = 7 ימים

זמן בין הזמנות = 10 ימים (כלומר כל 10 ימים נוציא הזמנה אם צריך)

הזמנות בדרך = 22 ימי מלאי

מלאי נוכחי = 15 ימי מלאי

הפעם האחרונה שהוצאנו הזמנה 1/1/2030

פתרון

מתי להוציא את ההזמנה הבאה:

זמן הוצאת הזמנה = 1/1/2030 + 10 ימים = 11/1/2030

מלאי מטרה מקסימלי = 45 + 7 ימי מלאי = 52

כמות בהזמנה =  52 – 22- 15 = 15 ימים

כלומר ההזמנה הבאה תהיה ב 11/3/2030 והיא תהיה בגודל של 15 ימים.

הכנתי דוגמה אקסלית כדי להסביר את החישוב ויותר מזה הכנתי את לוג תנועות המלאי כדי להמחיש איך אנחנו מוציאים הזמנות ואיך אנחנו שומרים על גמישות למרות שהמלאי הנצרך כל הזמן משתנה. הערכים בתמונה הבאה שמופיעים בפונט ירוק (לא בשורה שצבועה בירוק) הם מספרים שאני המצאתי כל השאר הם נוסחאות כך שניתן לשחק בקובץ האקסל ולנסות ולראות מה קורה.

הסבר על הלוג:

הלוג כולל 3 סוגי פעולות:

1. הוצאת הזמנה – זאת השורה שעבורה נכתב הפוסט הזה והיא מציגה את הכמות של ההזמנה שצריכה לצאת בכל פעם. שימו לב שאני נותן מספרים להזמנות ושישנם כבר 4 הזמנות בדרך.
2. צריכת המלאי בפועל – זאת הכמות שנצרכה בפועל מהמחסן בין 2 תאריכים בלוג
3. הגעת הזמנה – חומר שנכנס למלאי מההזמנה. משנה את המלאי הנוכחי ומשנה את הערך של ההזמנות בדרך.

המלצה

שחקו עם כמויות המלאי הנצרך (מופיע בפונט הירוק). הכניסו שם כמויות שונות ותראו איך המודל מתנהג

איך נראים המלאי וה"הזמנות בדרך" באופן גרפי:

• ניתן לראות שהמלאי מייצב את עצמו למרות שהצריכה בפועל איננה קבועה.
• ההזמנה האחרונה (הזמנה מספר 10) לא יצאה כי המלאי היה גבוה (בגלל צריכה נמוכה במיוחד בזמן שקדם לה). כך המודל חוזר ומייצב את עצמו בכל פעם. הזמן בין ההזמנות הוא הזמן שבו אנחנו בוחנים האם וכמה להוציא בהזמנה אבל הוא לא מחייב אותנו להוציא הזמנה.

ניתן להוריד את הדוגמה האקסלית כאן:

סיכום

המודל הנ"ל של שיני משור לא מתאים לכולם. הוא דורש הרבה יותר התעסקות והרבה יותר דיוק מאשר המודל הקלאסי.

מצד שני, המודל הזה עובד מצויין כאשר הסביבה שלנו היא דינאמית יותר והסיכוי להפתעות בצריכה גדול יותר.

החשיבות במודל הוא היכולת שלו לאזן כל הזמן את שינויי הצריכה בעזרת שינויים בכמות ההזמנה היוצאת בכל פרק זמן.

המודל הנ"ל דומה הרבה יותר למודל של מערכות MRP למי שמשתמש בתוכנות ERP סטנדרטיות. שימו לב שבמקרה הזה אתם מעדכנים את הערך של המלאי המקסימלי וה MRP ימליץ לכם למעשה על כמות החומר שצריך להזמין.

אם יש עדיין שאלות אני אשמח אם תרשמו כאן בתגובות או תשלחו לי במייל ל:

גל מירום : theplanningmaster@gmail.com

 

אשמח מאד אם תיכנסו לעמוד הפייסבוק של tapi.blog ותוסיפו לייק כדי שאחרים יוכלו להגיע לדף הזה.

עוד פוסטים על תכנון חומר ליחצו על הלינק

 

 

פוסט זה מיועד למהנדסי תעשיה וניהול וכל מי שעוסק בתכנון מלאי ותכנון חומר.