פסולת: החומר שנוצר בתהליך הייצור שאיננו תפוקת "טובים" או חומר בתהליך. הפסולת בדרך כלל עולה כסף וזמן שהושקע בה.

הפסולת עולה כסף מהסיבות הבאות:

חומרים  – החומר הפסול עולה כסף וגם אם ניתן למחזר את חלקו אזי גם תהליך המחזור יוצר גם הוא פסולת ויש לו עלות.

זמן העיבוד החוזר – הפסולת מיוצרת על חשבון זמן מכונה. במקום לייצר חומר תקין אנחנו מייצרים חומר פסול. לדוגמה:  מכונה מייצרת 80% חומר תקין ו 20% חומר פסול. אם נוריד את כמות הפסולים מ 20% ל 12% נוכל להעלות את התפוקה של המכונה ב 10%. לכן, את ה 10% תפוקה הזאת אנחנו מפסידים כאשר אנחנו שומרים על אחוז פסולת גבוה.

אנרגיה – כאשר אנחנו מייצרים חומר פסול אנחנו צורכים אנרגיה ללא תפוקה. כאשר אנחנו ממחזרים אנחנו משתמשים למעשה בכמות כפולה של אנרגיה על מנת לייצר את אותה התפוקה.

שינוע – הפסולת צריכה להיות משונעת למחסן החומרים, משם למתקן המחזור ומשם שוב למחסן חומרי הגלם. כל השינועים הללו מחייבים המון התעסקות לוגיסטית, הקטנת הפסולת תקטין את תכיפות השינוע.

זריקה לזבל – כאשר חומר לא ניתן למחזור אז אנחנו נאלצים לשלם על פינויו למתקן מוסמך. ככל שהחומר מסוכן יותר לסביבה העלו של זריקת הזבל עולה.

אבטחת איכות – כאשר בתהליך הייצור נוצרים הרבה תוצרים פגומים זה מחייב להעלות את רמת אבטחת האיכות מבחינת אמצעים וכוח אדם. לדוגמה במפעל המייצר 1% פסולים יושקעו הרבה פחות כוח אדם ומשאבים ממפעל שמייצר 1% פסולת. בהנחה שאנחנו רוצים לשמור על אותה רמת איכות שהלקוח מעוניין בו.

ישנם 3 סוגים עיקריים של פסולת (מפרידים ביניהם מכיוון שלכל אחד יש טיפול נפרד):

1. מוצרים פגומים – מוצרים שנוצרו בתהליך הייצור אבל לא עומדים בדרישות האיכות.
2. עיבוד מחדש – מוצרים שלא עומדים בדרישות אבטחת האיכות אבל ניתן לתקן אותם.
3. חומר ראשוני – בכל פעם שמפעילים מכונה היא צורכת בהתחלה חומר שהופך למוצר לא תקין מסיבות של אי התאמת פרמטרי הייצור, המכונה צריכה להתחמם, החומר הראשוני משמש לניקוי המכונה ועוד…

עלות הפסולים חשובה מאד, ארגון שלא מצמיד כסף לפסולות שלו לא יוצר תמריץ להתייעלות.

את עלות הפסולים ניתן לחשב ב 2 דרכים:

1. חישוב מדוייק לפי עלות  של ששת הסעיפים למעלה – זה הדבר האופטימלי אבל קשה מאד לחישוב. הוא ניתן לביצוע אבל מצריך מידע מסודר ומסונן היטב. היתרון שלו הוא שלא ניתן לחלוק על עלות הפסולים.
2. חישוב הפסולים לפי עלות "הטובים" – לכל מוצר יש עלות מלאי שלו (לא מחיר מכירה, אלא הערך שאנחנו נותנים לו כמלאי). עלות המלאי ניתנת לחומר התקין במחסנים. אנחנו יכולים להשתמש באותה עלות על מנת לחשב את עלות הפסולים. כזכור, רוב ההוצאות על הטובים הוצאו גם על הפסולים ולפעמים עלות הפסולים היא אפילו גבוהה יותר. שיטת החישוב הזאת נותנת אומדן ממשי וטוב לגבי עלות הפסולים ואם אין לכם את החישוב המדוייק אני ממליץ על שימוש בו. דוגמה: ייצרנו 100,000 מוצרים טובים ו 20,000 מוצרים פסולים. שווי המלאי של מוצר בתוצ"ג הוא 5 ש"ח אזי ניתן לומר שייצרנו 500,000 ש"ח ו 100,000 ש"ח של פסולים.

מדדים (מכיוון שלפסולות יש 3 קטגוריות, יש הרבה וריאציות של גרפים שיתאימו)

(בכל מקום שאני משתמש במונח טור מוערם, הכוונה היא ל stack bar כלומר גרף שהסדרות לא מוצגות אחת ליד השניה אלא אחת על השניה)

1. פסולת (כמות) טורים מוערמים חודשי
   1. תאור קצר: כמות הפסולת שנוצרה בחודש מסויים (גם אם היא מוחזרה)
   2. מי משתמש בזה (חשיבות): הנהלה בכירה (חשוב), הנהלת המפעל (חשוב), הנהלה זוטרה (חשוב)
   3. תאור: טור מוערם (stack bar) של כל הפסולות בכמויות לכל חודש מחולק לקטגוריות הפסולת: חומר פסול, עיבוד מחדש, חומר ראשוני.
2. עלות הפסולת טורים מוערמים חודשי
   1. תאור קצר: עלות הפסולת שנוצרה בחודש מסויים (גם אם היא מוחזרה)
   2. מי משתמש בזה (חשיבות): הנהלה בכירה (חשוב מאד), הנהלת המפעל (חשוב), הנהלה זוטרה (חשוב)
   3. תאור: טור מוערם (stack bar) של כל הפסולות בעלויות לכל חודש מחולק לקטגוריות הפסולת: חומר פסול, עיבוד מחדש, חומר ראשוני. מדד זה הוא חשוב מאד מכיוון שהוא מאפשר לארגון להבין את עלויות הפסולת שלו וכך להשקיע כספים בהתייעלות מערך הייצור ושדרוג הבטחת האיכות.

* גרף זה יכול להיות מוצג גם ללא החלוקה כאשר הוא מוצג להנהלה הבכירה

3. אחוז פסולת

1. תאור קצר: אחוז החומר הנפסל מסה"כ החומר הנכנס
2. מי משתמש בזה (חשיבות): הנהלה בכירה (חשוב), הנהלת המפעל (חשוב), הנהלה זוטרה (חשוב)
3. תאור: אחוז החומר הנפסל הוא מדד חשוב מאד מכיוון שהוא מאפשר לנו לדעת כמה כסף הולך לפסולת ביחס לכמות שיוצרה. כמות הייצור יכולה להשתנות בין החודשים וכך גם ה MIX של המוצרים ובכך לשנות גם את עלויות הפסולת. מה שמייצג יותר מכל את השיפור  של המפעל הוא אחוז החומר הנפסל לעומת הכמות שנכנסה.

4. אחוז פסולת לפי מכונה

1. תאור קצר: אחוז החומר הנפסל מסה"כ החומר הנכנס לפי מכונה
2. מי משתמש בזה (חשיבות): הנהלה בכירה (נמוכה), הנהלת המפעל (בינוני), הנהלה זוטרה (חשוב)
3. תאור: שלושת הגרפים הבאים הם חשובים עבור מפעילי המכונות או ראשי הצוותים שלהם, מכיוון שהם מתארים את אחוז הפסולת לכל מכונה בסדר יורד מהמכונה הכי בזבזנית ועד הטובה ביותר. החלוקה כאן היא ל 3 גרפים מכיוון שלכל גרף יש משמעות שונה ברמת רצפת הייצור. כל מכונה מופיעה במקום שונה בכל אחד משלושת הגרפים.

מדדים למתקדמים

5. עלות הפסולת מול % הפסולת בכמות

1. תאור קצר: עלות הפסולת מול אחוז הפסולת (בכמות) לכל מכונה
2. מי משתמש בזה (חשיבות): הנהלה בכירה (נמוכה), הנהלת המפעל (חשובה), הנהלה זוטרה (בינוני)
3. תאור: מדד זה חשוב מאד להנהלת המפעל שצריכה להחליט לאיפה להקצות משאבים לייעול. התרומה של כל מכונה לעלות הפסולת הכוללת במפעל היא חשובה על מנת לדעת איפה כדאי להתייעל, אבל אחוז הפסולים של המכונה מאפשר לנו לזהות איפה המכונה נמצאת מבחינת רמת ההתייעלות שלה.

 למעשה אנחנו צריכים להתייחס לטבלה הבאה לכל מכונה על מנת לבחור איזה מכונות צריכות טיפול והקצאת משאבים. בתהליך התייעלות נרצה להתחיל במכונה שיש לה עלות פסולים גבוהה וגם אחוז פסולים גבוה ולהתקדם הלאה לפי הטבלה.

בגרף הבא ניתן לראות שמכונה 27 ומכונה 15 התחילו ככל הנראה תהליך התייעלות מכיוון שאחוז הפחת מסה"כ החומר הוא נמוך (פחות מ 3%) למרות העלות הגבוהה של הפחת. הן צריכות עדיין להיות תחת תהליך מתמשך של ייעול בגלל העלות הגבוהה של הפחת. כל ירידה של 10% בפחתים שלהן תהיה משמעותית בירידה של עלות הפסולת המפעלית. אם נסתכל על מכונות 16,17,5 ו 6 נראה שבעזרת תהליך שיפור נוכל ככל הנראה להוריד את הפחתים שלהן בערך ב 50 אחוז וזה יתרום משמעותית לעלות הפסולת המפעלית. על ארבעת המכונות הללו ניתן ליישם את מה שעשינו ב 2 המכונות הראשונות וכך להביא לשיפור מהיר יחסית, לכן ב 4 המכונות הללו נרצה להתחיל את תהליך השיפור.

הערה – גרף זה יכול להיות יותר אפקטיבי אם בוחרים תקופה מצטברת של 6 חודשים אחרונים.

6. פסולת לפי שלבי ייצור

1. תאור קצר: אחוז הפסולת המיוצר בכל שלב ייצור
2. מי משתמש בזה (חשיבות): הנהלה בכירה (גבוהה), הנהלת המפעל (גבוהה), הנהלה זוטרה (גבוהה)
3. תאור: אם תהליך הייצור מתבצע על פני מספר שלבים חשוב להבין כמה תורם כל שלב לתהליך. אנחנו יכולים להסתכל על פסולים לפי כמות ולראות כמה יש בכל שלב ואנחנו יכולים להסתכל על הפסולים במונחי עלות. במונחי עלות אנחנו יכולים לתת לכל שלב, ערך אחר לפי ההתקדמות שלו בתהליך הייצור. לדומה אם החומר שלנו עובר שיחול, נצבע ואז נארז העלות של פסילה בשלב השיחול תהיה X ואילו בשלב הצביעה 130%X מכיוון שגם השקענו את שלב השיחול וגם את עלות הצביעה. שלב האריזה יכול להיות 150%X. כאשר נשתמש במקדים הללו נוכל לחשב נכון יותר את עלות הפסולים. הנה טבלה שתמחיש את החישוב:

ועכשיו נציג את זה כגרף שימחיש מייד איזה שלב יוצר את מרבית ההוצאה הכספית:

ואם רוצים, ויש קהל מבין אפשר להציג את הגרף גם באופן יותר מעמיק ומייד רואים איזה חלק מדוייק יוצר את עלות הפסולים הגדולה ביותר:

קורא יקר, פוסטים כאלו דורשים השקעה של זמן רב כדי לייצר לך ערך מקסימאלי.

אנא השאר לי תגובה בבקשה כדי שיהיה לי פידבק להמשך

 

ניתן גם לשלוח במייל לגל מירום : theplanningmaster@gmail.com

 

הפוסט הזה הוא חלק מכלי העבודה האפשריים למהנדסי תעשיה וניהול העוסקים ב KPI