מפעם לפעם נרצה לבדוק האם ניתן לסדר תחנת עבודה מסויימת באופן יעיל ונוח יותר.
לשם כך נשתמש בכלי חזק מאד ומוחשי מאד שנקרא תרשים ספגטי.
בתרשים זה עוקב הצופה אחרי אדם/רובוט/מלגזן אחד בתחנה ורושם מאיפה לאיפה נעו .
כלי זה הוא אחד הכלים של מהנדסי התעשיה וניהול כחלק מהמצויינות התפעולית.
דוגמאות לתחנות עבודה שניתן לתצפת עליהן:
מעבדה – נעקוב אחר אחד הלבורנטים ונרשום במדוייק לאיפה הוא הולך בתוך המעבדה (ראה תמונה בהמשך).
שטח תפעולי – נעקוב אחר מלגזה, או אחר עובד ספציפי ונרשום את מיקומו הספציפי.
מחסן – עובדי מחסן שמבצעים ליקוט
התוצאה של התרשים היא כמו התמונה המצורפת:
התרשים מראה באופן ויזואלי ופשוט לאיפה הלבורנט הולך ומאיפה. ניתן בקלות לראות איפה מרבית התנועה מתבצעת. במקרה הזה ניתן לראות שהלבורנט עובד בדרך כלל מהמרכז ועד לפינה השמאלית למטה. יש לו יוצא מן הכלל אחד משמועתי וזה מכשיר ה FTIR (מספר 25) שמחייב אותו לתנועה לקצה השני של המעבדה. אם נחליף בין מקרר הלחות ומכשיר ה FTIR נשפר משמעותית את נוחות העבודה ואת התפוקה של הלבורנט.
איך יוצרים תרשים ספגטי?
- נדרש להכין מראש את התרשימים הבאים:
- תרשים ריק של השטח אותו אנחנו מתכננים לבדוק עם ציון נקודות חשובות בשטח שהאדם/מכונה צפויים לבקר בו. כל נקודה כזאת מקבלת מספר (רצוי שלנקודות קרובות יהיו מספרים קרובים על מנת שיהיה קל למצוא אותם בתרשים). בהמשך בזמן התצפית ניתן להוסיף מספרים נוספים במידה וצריך.
- בניית טבלה כמו בתמונה המצורפת. ניתן להוסיף גם זמן רץ (כמה זמן עבר מתחילת התצפית), שלא נועד בשביל התרשים אבל מאפשר לנו ללמוד קצת יותר על אופי העבודה. רצוי להכין מספר רב של דפים (אם יגמרו הדפים נאלץ לעצור את התצפית).
- תצפיות בפועל – המתצפת הולך אחרי היעד (הלבורנט/מלגזה) או מתצפת עליו מרחוק. המתצפת רושם את הנקודה אליה הגיע היעד , אם בחרנו באופציה של זמן רץ נרשם גם זמן ההגעה. שימו לב שאין טעם לרשום מאיפה הוא יצא כי הוא יצא מהנקודה שבשורה מעל.
-
בניית תרשים הספגטי: במידה וניתן להשתמש בתוכנת שרטוט סטנדרטית אזי נשתמש בה, אם לא אז נשתמש בכל תוכנה שמסוגלת לייצר קווים כמו power point או וורד. אגב, התרשים עובד מצויין גם עם עפרון ונייר. שלבים:
- נבנה קווים מהנקודה הקודמת לנקודת היעד. במידה וקווים מסויימים עוברים פעם נוספת דרך אותם 2 נקודות, ננסה לצייר אותם עם סטיה קטנה מנקודת היעד כך שניתן יהיה לראות את הקו הקודם.
- במידה והתנועה היא לא בקו ישר נייצר מספר קווים ישרים שיתארו את התנועה.
- במידה ויש לנו תוכנת שרטוט ואנחנו מציירים על שרטוט בקנה מידה (בדרך כלל ניתן להשיג כזה מכל מחלקת אחזקה) אזי נייצר את הקווים הללו כקו אחד שבור מתמשך. לאחר מכן ניתן יהיה לבקש מהתוכנת שרטוט את אורך הקו וכך להעריך כמה קילומטרים צעד הבן אדם באותה משמרת שבא עקבנו אחריו.
- במידה ואין תוכנת שרטוט עדיין ניתן להעריך את המרחקים על ידי שימוש בסרגל ותרגום הקווים למרחקים בהתאם לקנה המידה.
- הפרש הזמן בין שורה מסויימת לזאת שקדמה לנו תיתן לנו את הזמן שבו שהה האדם באותה תחנה.
- טיפ חשוב: רצוי מאד שלא להוסיף זמנים ומיקומים שבהם הלבורנט עסק בדברים שאינם קשורים לעבודה כגון שירותים או הכנת קפה וכו'. זה סתם יסבך את התרשים, ייצור מצבים לא נעימים מול האדם עליו אנחנו מתצפתים ולא ייתן שום ערך מוסף למה שאנחנו רוצים להשיג.
לסיכום, תרשים ספגטי הוא כלי ויזואלי שמאפשר להבין בזמן קצר מאד את התנועות של האדם/מכונה שאנחנו מתצפתים עליו ומאפשרת לנו לבנות סביבת עבודה יותר יעילה ויותר נוחה.
אשמח מאד אם תשאירו לי תגובה
ניתן גם לשלוח במייל לגל מירום : theplanningmaster@gmail.com
הפוסט הזה הוא חלק מכלי העבודה האפשריים למהנדסי תעשיה וניהול העוסקים ב LEAN ומצויינות תפעולית
היי תודה רבה על ההסבר,
האם אפשר לתאר קומות בתרשים ספגטי?
הי. זאת שאלה מעניינת. תרשים ספגטי מבצעים למעשה על שרטוט. אם יש לך שרטוט של המבנה שעל דף אחד יש כמה קומות תוכל לעשות את זה. אפשרות נוספת שעולה בדעתי ומעולם לא ניסיתי היא להשתמש במדבקות או אייקונים על השרטוט.
המטרה בתרשים ספגטי היא לראות איפה יש לנו ריכוז של תנועות ולנסות לצמצם אותם. עכשיו נניח שיש לנו מישהו שנע בשתי קומות ואחריו אתה עוקב. נניח שיש לך שני שרטוטים עבור כל אחת מהקומות. כאשר האובייקט שאתה עוקב אחריו נע על הקומה הראשונה אתה משרטט רגיל. כאשר הוא יוצא מהדלת ועולה במדרגות או במעלית אתה מדביק מדבקת סמיילי ליד המעלית או אייקון אם אתה משתמש במחשב. במקביל לזה אתה משתמש באותה מדבקה כאשר האובייקט יוצא מהמעלית או מהמדרגות בשרטוט השני. אם יש לך עוד קומות תשתמש במדבקה עם ציור אחר. בצורה הזאת יהיה מאד בולט לראות כמה פעמים הבן עלה וירד במדרגות/מעלית.
אני מקווה שזה ענה לך על השאלה?