הנדסת תעשייה וניהול עוסקת בניתוח ועיצוב, של תהליכים עסקיים בארגונים. היכולות הייחודיות של מהנדסי התעו"נ זה לחבר דיסיפלינות שונות לכדי תהליך משותף שמשתפר כל הזמן. למעשה מהנדסי התעו"נ לומדים תחומי דעת רבים מאד במהלך התואר על מנת לאפשר להם לייצר את הקסם הזה.
מהנדסי התעשיה וניהול פעילים בכל סוגי הארגונים: חברות קלאסיות, חברות הייטק, חברות בנלאומיות גדולות, ואפילו בעמותות. מרבית הארגונים מגודל בינוני, גם במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי מחזיקים לפחות מהנדס תעו"נ אחד.
תעשיה וניהול זה שם כולל להרבה מקצועות שמהנדסי התעו"נ מבצעים כאשר לכל אחד מהם דרוש skill set שונה. ישנן, כמובן, הגדרות יותר פורמליות אך הן לא מבהירות איך נראית העבודה בפועל, ומה ההבדלים בין תחומי ההתמחות השונים.
בפוסט הזה נתאר את המקצועות כך שיהיה הכי מובן מה עושה מהנדס תעו"נ.
מקצועות התעשיה וניהול
נחלק את עולם התעשיה וניהול לנושאים הבאים (מטבע הדברים, אלו רוב המקצועות ולא כולם):
- תפעול: תפ"י, מצויינות תפעולית (OPEX), עיתוד מלאי (Planner), ניהול ייצור, ניהול לוגיסטיקה/ שרשרת אספקה (נסביר את ההבדל ביניהם), ניהול NPI, תכנון פונקציונאלי של מבנים (מחסנים, קווי ייצור וכו'), ייבוא/ייצוא, רכש, ניהול איכות, ניהול מחזור חיי מוצר (PLM) ועוד כמה מקצועות שנתייחס אליהם בהמשך.
- ניהול פרוייקטים (PMO) – ניהול פרוייקטים בפיתוח (תוכנה/חומרה), בענף הבניה, ניהול לוחות זמנים של משאבים קריטיים, ניהול פרוייקטים תפעוליים, מיישם Jira ומאמן Agile
- או"ש – ארגון ושיטות (ניתן לשייך אותו גם לתפעולי, אבל אני מפריד ביניהם ואני אסביר בהמשך)
- מערכות מידע ואנליסטים – מנתחי מערכות, מטמיעי מערכות (MES,ERP,CRM…), בניית BI ואנליסטים במגוון מקצועות
- S&OP – ניהול הקשר בין התפעול לשיווק והמכירות.
- תמחור ובקרה תקציבית
- אחרים – ניהול חדשנות, עוזר מנכ"ל
מה לומדים מהנדסי תעשיה וניהול?
מתמטיקה ומדעים (כימיה, פיסיקה, קצת הנדסת חומרים ועוד…) – מאפשר לתקשר ולהבין מהנדסים אחרים בארגון, ממגוון תחומים.
כלכלה ותמחיר – מאפשר להבין את הערך הכספי של כל הפעולות שאנחנו יוזמים או מלווים בארגון.
מערכות מידע – מאפשר לנו "להוכיח" את ההשערות של פרוייקטי ייעול, לחקור בעיות בעזרת מידע ולבנות לארגון תהליכים תפעוליים ועסקיים הרלוונטים לארגון שלנו.
ניהול פרוייקטים וזמן – מאפשר ל"הכניס סדר" לארגון ולסנכרן בין הרבה גופים.
מדעי הניהול – פסיכולוגיה וניהול מוטיבציה, משמש את המהנדסים כמובן בעת הפיכתם למנהלים ולפני כן כמובילי שינוי.
ניהול התפעול – זהו הלב של המקצוע מבחינה היסטורית, הכוונה היא ללמוד על ניהול מלאי, ניהול ייצור, ובנייה של תהליכי ייעול באמצעות מתודולוגיות שונות ובראשן Lean production.
פרוט מקצועות התעשיה וניהול:
- תפ"י (תכנון פיקוח ייצור) – מחלקת התפ"י בארגון ייצרני ושירותי היא הלב התפעולי של הארגון. זאת, למעשה, המחלקה שמנהלת את הארגון מבחינת התכנון. תפ"י, בארגונים שונים, עושה דברים קצת שונים אבל בגדול יש שלושה תחומים עיקריים שהוא עוסק בהם (להעמקה נוספת בתחום התפ"י כנסו לפוסט הזה):
- ניהול המלאי – כמה חומרי גלם להזמין ומתי. איזו כמות מלאי להחזיק מכל חומר גלם, וכמה להחזיק ממוצרים מוגמרים. בדר"כ הוא יריץ MRP על תוכנת התכנון. הוא יקבע האם וכמה מלאי להחזיק במעברים בין תחנות ועוד ועוד. לקריאה נוספת לחץ כאן.
- ניהול הייצור – תכנון הייצור מבחינת מה לייצר ומתי. איך לדאוג מצד אחד לכך שלמכונות יהיה רוב הזמן מה לייצר ומצד שני לדאוג לכך שצווארי הבקבוק לא יפסיקו לעבוד. במקרה של מוצרים מורכבים, צריך לוודא שכל התחנות יתוזמנו ביניהם כך שהמוצר ייתכנס בערך באותו הזמן בסוף הקו וניתן יהיה לספק את ההזמנות. לקריאה נוספת לחץ כאן
- ניהול משאבים ספציפיים – ישנם מהנדסי תעשיה וניהול שעוסקים בטיפול בלקוח מסויים או מוצר מסויים או אפילו תחום מסויים כמו הובלה ואספקה. במקרים הללו המהנדסים יעסקו בתכנון ספציפי לפרוייקט שלהם או בתכנון ספציפי למשאב שעליהם הם אחראיים.
- מעתד מלאי (Planner) – זה מקצוע שעוסק אך ורק בניהול המלאי. המעתד יכול להיות חלק מצוות התפ"י או לא. בדרך כלל, מעתדי מלאי נמצאים בארגונים עם מוצרים מורכבים שכוללים הרבה מק"טים (מספרים קטלוגים). מעתד המלאי, בדר"כ, יקבל על עצמו חלק מהמק"טים ויעקוב אחריהם מבחינת תהליכי תכנון, שבאחריותו, תהליכי רכש, ולפעמים גם ניהול התחזית העתידית של המק"טים.
- מצויינות תפעולית (OPEX – operational excellence) – זה הלב הקלאסי של מקצוע התעשיה וניהול שעבר הרבה תהפוכות בשנים האחרונות עם הקמתן של מחלקות המצויינות התפעולית. מצויינות תפעולית היא הרבה דברים וקשה לפרט אותם בפסקה או שתיים. המצויינות התפעולית עוסקת בראש ובראשונה בשינוי התרבות בארגון לתרבות מוכוונת עלויות ומניעת בזבוזים תוך מעקב אחרי ההתקדמות באמצעות מדדים ברורים (KPI). המטרה היא לשמן ולייעל את התהליכים התפעוליים כך שלאורך זמן הם יישתפרו והעלויות יירדו, השירות יישתפר והתפוקה תעלה.
Lean manufacturing, kaizen, KPI, SMED, Right first time, capacity model , cost reduction,הורדת זמני אספקה, הורדת עלויות, העלאת תפוקות, הקטנת פחתים, ועוד ועוד.
- ניהול הייצור – זהו אחד ממסלולי ההתקדמות של מהנדסי תעשיה וניהול. פעמים רבות הם הופכים למנהלי מחלקות בייצור ואח"כ למנהלי ייצור. המקצוע הזה, דורש הבנה בניהול של אנשים והבנה במצויינות תפעולית.
- מנהל לוגיסטיקה – מנהל לוגיסטיקה עוסק בכל בתחום התפעולי העוטף את הייצור. הכוונה היא לתחום המחסנים, הרכש, השינוע של חומר מהמחסן לייצור ומהייצור למחסן. בדרך כלל המקצוע ייכלול גם ניהול של אספקות של מוצרים ללקוחות באמצעות שינוע במשאיות או מטוסים ואוניות. בקצרה, ניהול לוגיסטי עוסק בשינוע של חומר ואחסון שלו בתוך הארגון והאספקה ללקוחות.
- מנהל שרשת אספקה – בארגונים בישראל זה לרוב שם יפה למנהל לוגיסטיקה אך בארגונים מורכבים יותר זה מקצוע מאד מורכב שלפעמים כולל את הלוגיסטיקה אבל לא בהכרח. שרשרת האספקה מסתכלת על הארגון שלנו כחלק משרשרת, יש לנו ספקים ולהם יש ספקים ויש לנו לקוחות ולפעמים גם להם יש לקוחות.
- העברה מפיתוח לייצור (NPI – New product introduction) – בנייה של מוצרים חדשים מתחילה מצורך בשוק ולאחר מסננת ארגונית כלשהיא הוא עובר לפיתוח. מהנדסי הפיתוח מנסים חומרים שונים ועובדים בדרך כלל על מכונות ייצור מוקטנות או מותאמות למעבדה. "יום אחד" מגיעים למסקנה שהמוצר מפותח ועכשיו צריך לייצר אותו. צריך להגדיר איזה מכונות ייצרו אותו, להזמין חומרי גלם בזמן ובכמות הרלוונטיים, להגדיר פרמטרים למכונות, לבצע הדרכות למפעילים ועוד ועוד. כל התהליך הזה מנוהל בדרך כלל על ידי מהנדסים שזה תפקידם בארגון. הם משתלבים עוד בזמן הפיתוח ודואגים להתאים את הפיתוח של המוצר לאמצעים התפעוליים שיש לארגון, או לרכוש אמצעים מתאימים. הם דואגים לתיקי מוצר מסודרים שבהם נרשם איך מורכבים ומיוצרים החלקים של המוצר המוגמר. בקיצור הם מאפשרים לעבור מייצור מעבדתי ל Mass production.
- תכנון פונקציונאלי של מבנים (מחסנים, קווי ייצור וכו') –
- מתאם ייבוא/ייצוא – בארגונים שעוסקים בייבוא וייצוא תהיה מחלקה או תת מחלקה שעוסקת בייבוא וייצוא. לא בהכרח יהיו כאן מהנדסים לפעמים יהיו כאן הנדסאים תלוי במורכבות התהליך. המחלקה תעסוק בתהליכים המורכבים של ייבוא (תיאום מול הספק השולח, מעקב אחרי הזמנים שהחומר אמור להגיע, שחרור ממכס וכו') וייצוא (בחירה של קווי האספקה לפי מחיר מינימלי לאספקה או זמן אספקה מינימלי, שינוע אווירי, ימי ויבשתי וכל התהליכים הבירוקרטיים שנובעים מכך). זוהי מחלקה שניתן לחסוך בה הרבה מאד כסף על ידי שיפור תהליכים והנגשת מידע.
- רכש – זאת המחלקה בארגון שעוסקת בקנייה של כל מה הארגון צורך, מציוד משרדי ועד חומרי גלם וציוד ייצור. הרכש מנהל את המשא ומתן עם הספקים, מנהל אותם ובדר"כ גם עוקב אחרי זמני האספקה. מהנדסי התעשיה וניהול נכנסו לתחום הזה גם על מנת להוריד עלויות וגם במטרה לבנות רכש מסודר עם תהליכים ברורים שמאפשרים לארגון להיות גמיש ויעיל יותר. לא בכל ארגון נמצא כאן מהנדסים.
- ניהול תצורה/ניהול בקרת מסמכים – לכל ארגון שמייצר מוצרים יש תצורה של המוצר שלו שכוללת בין השאר: עץ מוצר, תהליכי ייצור נדרשים, פרמטרי איכות שיש לעמוד בהם וכדומה. הכל מתכנס לתוך "תצורה" או configuration. בכל פעם שהמוצר משתנה, וזה יכול להיות הרבה פעמים, נוצרת גרסה חדשה של המוצר. ישנם תחומים כמו Health care שאנחנו ממש נדרשים על פי חוק לדעת בדיוק איזה מוצר, באיזה גרסה, הלך לאיזה לקוח, (ופעמים רבות גם מי הרכיב אותו ומי היה הספק של החומר גלם). לשם כך, הארגון מחזיק מהנדסים שדואגים להטמיע בארגון תרבות שמחייבת ניהול גרסאות ובקרת מסמכים. בקרת מסמכים מתייחסת לכך שלכל מסמך חשוב יש ניהול גרסאות ואנחנו יודעים שבכל פעם שהוא השתנה מי האנשים שיודעים על השינוי (הם חותמים על המסמך). כמובן, שכמו בניהול תצורה גם ניהול גרסאות המסמכים מחייב המון ארגון וסדר. כל התהליך הזה חייב להיות מובנה והוא קריטי על מנת לעמוד בדרישות רגולטוריות.
- ניהול איכות – האיכות היא נושא מורכב ומאד חשוב לכל ארגון חפץ חיים.
- ניהול מחזור חיי מוצר (PLM) – למרבית המוצרים יש חיים, מלידה ועד המוות. המהנדס שילווה אותו בדרך כלל ישתלב משלב הפיתוח או משלב המעבר לייצור. חיי המוצר כוללים כניסה הדרגתית לשוק עם כמות הולכת וגדלה של יחידות מיוצרות, לאחר מכן תקופה ארוכה יחסית של ביקושים פחות או יותר קבועים ומשם לדעיכה איטית עד שהמוצר נחשב כמת ומחליטים על הפסקת הייצור שלו. מהנדסי ה NPI עוסקים בעיקר בטיפול בעלייה ההדרגתית ומהנדסי ה PLM יעסקו בשלב הדעיכה (זה כמובן תלוי ארגון). בשלב המוות של המוצר צריך לעקוב אחרי מלאי חומר הגלם כך שהארגון לא יישאר עם חומרי גלם שלא ישתמשו בהם. כמו כן יש לבצע תאום מול הלקוחות ולתקשר להם את הפסקת הייצור הצפויה ויש לקבל החלטה על כמות המלאיים שהארגון יחליט להחזיק בכל זאת מהמוצר ה"מת" עבור ביקוש מאוחר של לקוחות.
ניהול פרוייקטים הוא תחום חשוב מאד בתעשיה וניהול ורבים המהנדסים/ות שעובדים/ות בתחום.
ניהול פרוייקטים בפיתוח (PMO) – פיתוח של מוצרים או תוכנות חדשות דורש בדרך כלל מגוון רחב של תחומים. בכל פרוייקט פיתוח כזה עובדים הרבה אנשים, לפעמים אותם אנשים עובדים על כמה פרוייקטים במקביל.
בשביל שיהיה ניתן לפתח את המוצר בזמן הקצר ביותר ובהתאם לתכונות הרלוונטיות ללקוח צריך מישהו לנהל את כל האופרציה הזאת ולסנכרן משאבים וצוותים. כאן נכנסים מנהלי הפרויקט. הם בונים יחד עם הצוותים את לוחות הזמנים ואת התכולה שכל צוות בפיתוח צריך לממש.
תוכניות הן תמיד בסיס לשינויים ואי הוודאות בפיתוח, במחלקת ההנדסה או ה- R&D, היא גדולה במיוחד כאשר מפתחים משהו חדש, טכנולוגיה או מוצר שלא היו קיימים בעבר, ואין ניסיון קודם ללמוד ממנו.
מנהלי הפרויקט נמצאים "עם היד על הדופק" בכל הקשור ללוחות זמנים, תקציב, הקצאת וניצול משאבים. הם אלו שירימו דגלים כאשר יש תלות או משהו שמעכב את צוות הפיתוח, כאשר יש קונפליקט במשאבים, או כאשר מזהים שינוי בסדרי העדיפות.
לעיתים יעסקו מנהלי הפרויקט גם בבניה ומיסוד של תהליכי עבודה, תהליכי דיווח ובקרה על הפרוייקטים שבאחריותם.
חשוב לדעת, שלמנהל פרוייקט מהסוג שאנחנו מדברים עליו, PMO, אין סמכות ניהולית – הוא לא הבוס של כל האנשים העובדים בפרוייקט, אלא מצוות לפרויקט בדיוק כמוהם.
ה- PMO הוא זה שרואה מלמעלה את כל התמונה והוא עוזר למנהלים לקבל החלטות על זמנים ומשאבים כך שהפרוייקט יסתיים בהצלחה.
בעולם הזה של ניהול פרויקט בפיתוח, נוכל לפגוש שני תפקידים שלפעמים הם מוכלים ולפעמים נפרדים מתכולת העבודה של ה- PMO:
מטמיעי JIRA או כלי ניהול פרויקטים אחרים: בעבר, הכלי הכי פופולרי לניהול פרויקט היה ms-project ומנהל הפרויקט נדרש לידע במערכת זו. כיום ישנם מספר כלים ומערכות נהדרים לניהול הפרויקט – JIRA, MONDAY, TRELLO ועוד, ולרוב מנהלי הפרויקט לומדים את הכלי תוך כדי העבודה.
יחד עם זאת, בארגונים גדולים, מחפשים מטמיעי JIRA – כדי ללוות את צוות הפיתוח או את צוות מנהלי הפרויקט, ולעזור ולהתאים את המערכת לארגון הספציפי בו מדובר – לבנות את ה- FLOW, להגדיר דוחות ומסכי בקרה וגם להדריך את הצוותים.
מאמני AGILE:
אחת הגישות המעניינות לניהול של פרויקט פיתוח היא SCRUM והיא שייכת למתודות מסוג AGILE. המתודולוגיה מדברת על צוות משולב מקצועות (מולטי-דיסיפלינארי), שמקבל עצמאות בביצוע ועובד על רשימת משימות שמסודרת לפי העדיפות.
את הצוות ילווה מנהל פרויקט, שמכיר את המתודה ואת העקרונות המנחים, את הטקסים ואת השיטות לעזור לצוות לעבוד בהתאם לעדיפות שנקבעה ולהשתפר באופן מתמיד.
הלווי יכול להיות קבוע ומתמשך כ- SCRUM MASTER כחלק מעבודת מנהל הפרויקט או להיות מוגדר כפרויקט הטמעה של המתודה, הדרכה ולווי של הצוותים ושל המנהלים בארגון.
בעבודה מסוג זה יש יותר חשיבות ליחסי האנוש וליכולות התקשורת, המנהיגות והניהול, ופחות
לידע הנדסי או כלים מחשובים.
ניהול פרוייקטים בתחום הבניה – בניגוד למנהלי פרוייקטים בפיתוח כאן האתגר הוא פחות חוסר הוודאות של פיתוח מוצר חדש אלא בניית תוכניות "טובות" ויעילות לניהול משאבי הפרוייקט בעת הבניה.
ניהול פרוייקטים תפעוליים – גם בתפעול ישנם המון פרוייקטים שצריך לנהל: הכנסה של מערכת מידע חדשה, הכנסה של קו מוצרים חדש ללקוח, בנייה של קווי מוצר חדשים, בנייה של מפעלים חדשים ועוד ועוד. בעבר הלא
רחוק המנהל היה עוסק גם במעקב אחרי המשאבים והלו"ז של כל פרוייקט בנוסף על הניהול השוטף שלו. בשלב מסויים, הארגונים הבינו שקשה לנהל הרבה שינויים בבת אחת במקביל לניהול השוטף ואז החלו להכניס מהנדסי תעשיה וניהול שמשמשים כמנהלי פרוייקטים בתפעול. מנהל הפרוייקט עוקב אחרי הלו"ז , העלות הכספית ולא פחות חשוב, אחרי היכולת של האנשים בארגון לבצע את ההטמעה של הכלים החדשים.
או"ש היא מחלקה שעוסקת בייעול ובנייה של תהליכים בארגון. במידה מסויימת היא דומה למצויינות התפעולית אלא שהיא עוסקת בכל הארגון ולאו דווקא בחלק התפעולי שלו. מהנדסי האו"ש יתחילו במטרות הארגון בטווחי הזמן השונים וייבנו לעצמם ולארגון תוכניות עבודה לייעול, בניה ותיקון של תהליכים ארגוניים שונים. המטרה היא לייעל את העבודה ולהפנות את המשאבים של הארגון כלפי עמידה ביעדים שבדרך כלל הוגדרו על ידי ההנהלה. המהנדסים באו"ש בדרך כלל מכירים את הארגון יותר טוב מכמעט כל אדם אחר בארגון. הם נעים למעלה ולמטה בהיררכיית הארגון: משיחות עם חברי ההנהלה ועד העובד הזוטר. כמו כן, הם ינועו לרוחב הארגון בין המחלקות השונות על מנת לאפשר שיתופי פעולה בין מחלקות, ביישום של פרוייקטים חוצי ארגון. מחלקת או"ש שעובדת טוב מייצרת המון ערך לחברה וזה בהחלט תפקיד מומלץ למהנדסים גם מתחילים וגם מנוסים.
מבחינת היום יום, המחלקה תעסוק בפרוייקטים חוצי ארגון או פרוייקטים שהם התבקשו לטפל בהם ממנהל מחלקה מסויים. הם ייבחנו את התהליכים, ייבנו תהליכים חדשים, במידה וצריך, ויעזרו בפתרונות מיחשוביים ושיתופי פעולה בין מחלקתיים. התפקיד דורש הרבה מאד יכולת בין אישית והבנה של פוליטיקה ארגונית ומנופי השפעה. בכל עת, המהנדסים יעבדו עם אנשים שלא כפופים להם וצריך לרתום אותם לטובת פרוייקט שיכול לתרום לארגון או למחלקה אך לא בהכרח לאנשים עצמם. המהנדסים צריכים לפתח מוטיבציה שלא נובעת בהכרח מהירכיה ארגונית.
מערכות מידע הם הלב הפועם של הארגון מבחינה מחשובית. בכל מקום שיש מחשב או שיתוף של מידע יש קשר למחלקת מערכות המידע, שלמעשה זה קורה בכל הארגון. המטרה של המחלקה היא לתת תשתית פיסית ותשתית מידע לכל הארגון.
אני אתמקד בתפקידים העיקריים שבהם נמצאים מהנדסי התעשיה וניהול:
- מנתח מערכות – זה בדרך כלל תפקיד בכיר ולא למתחילים. המנתח נדרש לעבור על תהליכים עסקיים ותפעוליים שהארגון עושה או רוצה לעשות בעתיד ולבנות לו תהליך ממוחשב. נתחיל בדוגמה כדי להקל על ההבנה: נניח שלארגון אין כיום מערכת הפצה (צי של משאיות שמגיע להמון נקודות מכירה עם מגוון מוצרי החברה). כדי לייצר מערכת הפצה כזאת צריך לקנות/לשכור משאיות, צריך אנשים שיילקטו, צריך מלגזנים, צריך נהגים וסוכנים. הארגון ייקנה תוכנת מדף שיודעת לטפל במערכות הפצה. אך תוכנת ההפצה מגיעה כמעט כמו דף ריק. יש לה הרבה יכולות אבל צריך להגדיר בתוכה את התהליכים. מנתח המערכות הוא זה שיעבור עם מנהל ההפצה החדש והצוות שלו, יבין את התהליכים שהם צריכים ליישם (ליקוט להזמנה, שינוע למשאיות הנכונות, בניית נתיבי הפצה וכו') ויתרגם אותם למה נדרש ממערכת המידע. לאחר מכן, הוא יעזור בבחירת המערכת המתאימה לצרכים ויתרגם את התהליכים לקונפיגורציה הרצוייה למערכת. מדובר בתפקיד שדורש גם הבנה של תהליכים, גם יכולת בין אישית וגם הבנה של יכולות מערכות המחשוב ולכן נראה כאן הרבה מהנדסי תעשיה וניהול.
- מטמיע/מיישם מערכות מידע – בארגון קיימים מערכות מידע מגוונות, חלקן מאד מורכבות כגון ERP ו CRM שמתפרסות על מגוון רחב מאד של נושאים. מטמיעי/מיישמי המערכות בדרך כלל יעסקו בחלק מסויים מהמערכת (לדוגמה: כספים, תפעול, שיווק ומכירות וכו') וייתנו את התמיכה השוטפת בתהליכים הדורשים שינוי במערכת המידע. מטמיע/מיישם המערכת יכול להתחיל כבר בשלב ההטמעת של מערכת המידע החדשה. הוא אמור להכיר את תהליכי העבודה במחלקות שהוא עוסק בהן ולעשות להן התאמות למערכת המידע (ההתאמות שלו הן בגדר קונפיגורציה של המערכת ולא מבחינת שינוי הקונספט של המערכת שאותו בונה המנתח מערכות). המטמיע/מיישם יעזור בהגדרת דו"חות, בעזרה טכנית במערכת, בבנייה של תהליכים חדשים במערכת, בניהול המשתמשים ועוד מגוון גדול של משימות. המטרה היא לגשר בין הצרכים של האנשים בארגון ובין המתכנתים שבונים או משנים את המערכת, במקרים פשוטים יחסית המיישם יבנה את הפתרון לבד. תפקידי המיישמים הם תפקידים שתמיד נדרשים בארגונים והם בדרך כלל יהיו אנשים עסוקים באופן תדיר.
- בנייה והטמעה של מערכות BI (Business intelligence) – מערכת ה BI קוראת נתונים ממערכות שונות בארגון, מעבדת את המידע ויוצרת תרשימים, טבלאות, dashboard וכו' שמציגים את המידע באופן שקל להבין אותו. הרעיון הוא להמנע מדו"חות ארוכים שרק מציגים נתונים ולעבור לאמצעי תצוגה מאד ברורים שמהם ניתן לעשות drill down ולמצוא את הנתונים המאד ספציפיים שבעל התפקיד מחפש. מהנדס ה BI במחלקת מערכות מידע עוסק בעיקר בבניית התשתיות ובניית אמצעי ההמחשה לפי בקשה של בעל תפקיד בארגון. בדר"כ הוא לא יעסוק בניתוח המידע! זה ההבדל בינו ובין האנליסט.
אנליסט/ית זהו מקצוע חדש יחסית בתחום התעשיה וניהול. ככל שכמות המידע בארגונים עלתה היה קשה למצוא מישהו שינתח אותו ועדיין יש ארגונים שלא יודעים שהם צריכים אנליסטים. כמו בתפקידים אחרים, גם כאן חיפשו מהנדסים שיידעו ל"דבר" עם מערכת מחשב ולדבר עם בני אדם כדי להבין מה הם מחפשים (אחד האתגרים הגדולים זה לתרגם את מה שהמנהל/בעל התפקיד חושב שהוא צריך לבין מה שהוא באמת צריך).
אנליסטים עוסקים בדרך כלל בתחום מסויים לדוגמה: מכירות, שיווק, כספים, תפעול וכו' תלוי בגדול הארגון. בארגוני הייטק האנליסט יעסוק יותר בתחום הבקרה על תהליכים ועד יצירת תובנות משימושים של יוזרים במערכת. בגדול, השוק מציע תפקידי אנליסט לאנשים שיודעים איך להוציא מידע (אני ארחיב על זה) מתוך ים הנתונים הזמינים והמעניינים שאפשר בקלות לטבוע בהם. הכוונה היא למציאת תובנות שניתן לפעול על פיהן. לדוגמה מערכת ה BI יכולה להראות שיש לקוחות שהחלו להשתמש במוצר תוכנה מסויים יותר ויש כאלו שפחות. האנליסט ייכנס לעומק ויימצא שיש תחום מסויים בתוכנה שגדל בסוג ארגונים מסויים. הוא יחפש את הייחוד של הארגונים הללו, לדוגמא ארגונים העוסקים בתחום עסקי מסויים ואז ידבר עם אנשי המכירות בתחום ויבין שלמערכת שלנו יש יתרון מסויים בארגונים עסקיים מהסוג הזה. מנהל המכירות/שיווק/פיתוח יוכל לקחת את התובנה הזאת ולמצוא נקודות חוזק ופניה לשוק שהם לא ידעו עליו קודם לכן, או שלא נתנו לו מיקוד מיוחד. דוגמה מתחום אחר, תפעולי: מנהל התפעול רוצה להוריד זמני סאטאפ. זמני הסאטאפ יכולים לנבוע מ: סוג המוצר שירד או מזה שעולה (או קומבינציה שלהם), מקו הייצור, מהמשמרת הספציפית, ממשאב מסויים שחסר או מכל סיבה אחרת. אנליסט תפעולי טוב יכול לחקור את מערכות המידע הרבות בתפעול ולמצוא את התובנות שמהן יוכלו מהנדסי המצויינות התפעולית להמשיך בתהליך השיפור.
מה נדרש מאנליסטים: יכולת שימוש טובה ב SQL (שפת שאילתות), יכולת זיהוי של יהלומים בתוך ערמת חצץ, יכולת תקשורת טובה של הממצאים שלו, יכולת עבודה עצמאית ועוד.
לימודי התעשיה וניהול כוללים גם קורסים בחשבונאות ובכלכלה. לכן, מהנדסי תעשיה וניהול משמשים לפעמים גם כמתמחרים של שירותים או מוצרים. השילוב בין ההבנה של תהליכי הייצור או התהליכים העסקיים לבן ההבנה בחשבונאות יוצרת את הבקרה התקציבית. מטרת הבקרה התקציבית זה לעקוב אחרי עלויות של פרוייקט, או לעקוב אחרי עלות הייצור בפועל של מוצרים, או לוודא שאין חריגה מהתקציבים השונים עבור פעילות ארגונית שהיא מסובכת ולא ניתן בקלות לחבר בין ההוצאה למקורה.
ברוב המקרים יכלו התפקידים הללו להתמלא על ידי בוגרי כלכלה ולפעמים גם על ידי בוגרי ראיית חשבון.
בארגונים בינוניים וגדולים נוצר הצורך לשים את תחזיות המכירה במרכז ולסנכרן את התפעול איתן. בארגונים לא מסונכרנים מחלקת המכירות תצא במבצע ואז תגלה שמחלקת התפעול לא מצליחה לספק את המוצרים בזמן או באפיון הנדרש. יתכן גם מצב בו יש מעצור תפעולי מסויים או שצפוי חוסר באחד המוצרים (או חומרי הגלם) ומחלקת המכירות לא מודעת לזה וממשיכה להבטיח הזמנות ללקוחות
לשם כך יצרו את גוף S&OP שמתנהל או כ"וועדת היגוי" או ממש כמחלקה, בדר"כ צמודה למכירות/שיווק. המטרה היא לייצר תחזית לא רק ברמת הכמה כסף נמכור וכמה כסף נרוויח, אלא גם איזה מוצרים נמכור, לאיזה לקוחות ומתי. המטרה היא לתת לאנשי התפעול ושרשרת האספקה יכולת להתארגן מראש ולתכנן תוכניות ייצור יעילות יותר ובמקביל להכין את הספקים לתחזיות החומרי גלם. המהנדסים, העובדים במחלקות הללו עוסקים בעיקר בניהול התוכניות הללו, במעקב אחרי איכות התחזיות מול אנשי המכירות והשיווק ובמקביל מעקב אחרי תוכניות התפ"י והתאמת הייצור לתחזיות.
בארגונים גדולים יכולים להיות מספר מפעלים שונים שיכולים לייצר את אותו המוצר ולכל אחד מהם תפ"י משלו, ולחילופין יכולים להיות מרכזי מכירות בכל מיני חלקים בעולם שכל אחד מייצר תחזיות משלו. במקרים כאלו, חובה על הארגון לייצר מחלקה מסוג S&OP אחרת התאום יהיה ממש בעייתי.
לסיכום, המהנדסים מקשרים בין גופי המכירות והשיווק לבין גופי התפעול והתוכניות שלהם הופכים להיות הציר שסביבו סובב הארגון .
- חדשנות – מחלקות החדשנות הן משהו חדש מאד, רק מהשנים האחרונות. המטרה של מחלקת החדשנות היא להביא טכנולוגיות בדרך כלל מחוץ לארגון ולהטמיע אותן בתוך הארגון.
המהנדסים במחלקה חייבים להבין את הצרכים של מרבית הארגון ברמה ממש טובה, הם חייבים לדעת לתקשר עם אנשי המפתח בארגון והם צריכים כמובן יכולת הבנה וחיפוש של טכנולוגיות. מהנדסי התעשיה וניהול בדר"כ אמורים להכיר טוב את הארגון ולדעת לעבוד בשיתופי פעולה עם אנשי המפתח ולכן רבים מאנשי החדשנות מגיעים מעולמות התעשיה וניהול.
- עוזר מנכ"ל – מנכ"לים רבים מבינים שקשה מאד לנהל ארגון וגם לעסוק בכל המסביב כגון: להכין פגישות באופן מעמיק, לוודא שהאנשים האחרים בפגישה מגיעים מוכנים עם החומר שבאחריותם, לעקוב אחרי החלטות שמתקבלות וגם לעקוב אחרי פרוייקטי מפתח. לכן, חלקם מחזיקים עוזר מנכ"ל שמשמש כיד המנכ"ל בכל הקשור לפרטים הקטנים שהמנכ"ל לא יכול להגיע אליהם אבל חשוב שייתבצעו. (שימו לב, שהתפקיד נקרא עוזר מנכ"ל ולא עוזר אישי למנכ"ל כי זה מישהו שגם עושה עבודת מזכירות וניקוי יבש)
סיכום
עולם התעשיה וניהול התפתח רבות מאז הומצא הקונספט הזה, ומי שבוחר/ת היום ללמוד את המקצוע, מובטח לו או לה מגוון אפשרויות ותפקידים מעניינים מאד, מגוונים ושונים זה מזה. מצד אחד זוהי בשורה טובה ומשמחת שארגונים רבים ולא רק מפעלי תעשיה מבינים את החשיבות והתרומה של א.נשים בעלי ראיה הנדסית למגוון התפקידים הללו.
יחד עם זה, המגוון הזה עלול לבלבל את מי שמחפש/ת את התפקיד הראשון או מי שמבקש לדעת איזה תפקיד מתאים ליכולות ולכישורים שלו/ה. אני מקווה שהפוסט הזה עזר לכם לעשות סדר ולהכיר קצת יותר מקרוב את מגוון התפקידים.
בנוסף, חשוב שתחקרו קצת את השוק, את הצעות העבודה ותשאלו איך נראים היום-יום הצפוי לכם בתפקיד.
אם יש לך שאלה, הערה או הצעה למקצוע נוסף, אשמח שתרשמו כאן בתגובות או תשלחו לי אימייל:
גל מירום : theplanningmaster@gmail.com
אשמח מאד אם תיכנסו לעמוד הפייסבוק של tapi.blog ותוסיפו לייק כדי שאחרים יוכלו להגיע לדף הזה.