פוסט זה עוסק בהגדל תפוקות במטרה שהחומר הנוסף שייווצר ימכר ללקוחות.
הפוסט עוסק בתהליכים שקיימים כמעט בכל ארגון יצרני ומציע כלים של שיפור תפוקות + תכנון + בקרה.
פוסט זה הוא חלק מסדרת "המדריך"

פוסט זה עוסק בהגדל תפוקות במטרה שהחומר הנוסף שייווצר ימכר ללקוחות.
הפוסט עוסק בתהליכים שקיימים כמעט בכל ארגון יצרני ומציע כלים של שיפור תפוקות + תכנון + בקרה.
פוסט זה הוא חלק מסדרת "המדריך"
פוסט זה מתמקד בנושא הורדת העלויות.
הורדת עלויות מתבצעת בעיקר בהתחשב בנקודות הבאות:
1. חומר
2. אנרגיה
3. תפוקה
4. פחתים
5. עלויות כוח אדם
פוסט זה פורס את האפשרויות, הגנריות בדרך כלל, להורדת עלויות. בכל ארגון זה יהיה טיפה שונה אבל את מרבית התהליכים נמצא ונוכל ליישם בכל ארגון יצרני.
פוסט זה הוא חלק מסדרת "המדריך"
פוסט זה עובר על המשימות העיקריות שאנחנו צריכים לעשות על מנת לשפר את האיכות.
הפוסט מתייחס מנקודת המבט של מהנדסי תעו"נ ולא מנקודת המבט של מחלקת האיכות.
נעבור על 8 תהליכים חשובים שמהנדסי התעשיה וניהול יכולים וחייבים לטפל בהם במידה והבעיה העיקרית של המפעל היא שיפור איכות.
פוסט זה הוא חלק מסדרת "המדריך"
זוכרים את הפעם הראשונה שהגעתם לארגון חדש? המון אנשים עם המון בעיות. לוקח שבועות כדי להבין מי נגד מי ואיפה כדאי להתחיל.
על מנת לקצר את התהליך הזה נכתב הפוסט הזה שהוא הפרק הראשון במדריך למהנדס תעשיה וניהול שהגיע לארגון חדש.
ארגן יצרני הוא מערכת מורכבת. סביר להניח שיש יותר מבעיה אחת לפתור, יש לבטח הרבה מאד סמפטומים. כאשר ניגשים לניתוח הגורמים והסיבות לבעיות נתקלים בסבך של יחסי גומלין המשפיעים זה על זה. סלט שלם! אז מה עושים, ומהיכן מתחילים?
תחשבו על זה כמו רופא שצריך לאבחן את הבעיה העיקרית מול הבעיה המשנית, את המחלה מסכנת החיים מול הגירוד המציק יותר אך אינו מאיים על חיי המטופל.
כך גם אנחנו, מהנדסי תעישה וניהול – נדרשים ראשית לפזר את הערפל והאבק, לזהות מבין שלל הסמפטומים והתלונות שנישמע – מה מעיד על בעיה אקוטית, ומה על בעיה יותר שולית (גם אם היא נשמעת בקול רם).
מטרת הפוסט הזה להיות מעין " מורה נבוכים" לאיש/אשת תע"ונ החדשים בארגון. זה פוסט שונה מעט משאר הפוסטים בבלוג , כיון שהוא עוסק באבחון ומפנה לפוסטים שעוסקים בפתרון הבעיות. הפוסט הזה יעזור לכם לענות על השאלה – מהיכן עלי להתחיל.
פוסט זה שונה מפוסטים אחרים. בפוסט זה אני רוצה להדגים את תזמון הייצור באמצעות תוכנת תזמון ייצור בשם Planit. בפוסט נעבור על מה צריכה תוכנה כזאת להכיל כמינימום ונראה איך זה בא לידי ביטוי באחת התוכנות המובילות בישראל בתחום.
קוֹנְסִיגְנַצְיָה זאת שיטת מלאי שבה הלקוח משלם לספק על הסחורה לא כאשר היא מגיעה אליו אלה כאשר הוא משתמש בה או מוכר אותה. כלומר, הספק שולח חומר למחסן של הלקוח או למחסן ליד הלקוח. הלקוח מושך חומר מהמחסן לצורך ייצור או לצורך מכירה ורק אז הוא משלם לספק.
איך זה עובד?
למה זה כדאי גם עבור הלקוח וגם עבור הספק?