המדריך למהנדס תעשיה וניהול בארגון חדש -הגדלת תפוקות

בפוסט זיהוי הבעיות העיקריות למדנו איך ניתן לזהות את הבעיות העיקריות של הארגון התפעולי. בפוסט הזה נעבור על התהליך של הגדלת התפוקות.

כזכור המטרה שלנו היא לאו דווקא להוריד עלויות או לספק יותר הזמנות בזמן, אלא:

לייצר יותר חומר שניתן למכור אותו.

אז איך עושים את זה?

1. זיהוי צווארי בקבוק –  צוואר בקבוק הוא תהליך או מכונה שסה"כ התפוקה של קו הייצור נקבע לפי קצב עבודתה. לפעמים ישנם מספר צווארי בקבוק, אם הם ייעבדו בקיבולת המקסימלית שלהם, נקבל את התפוקה המקסימלית. קשה לתת הנחיות כלליות לאיך למצוא את צווארי הבקבוק ולמרות זאת הדברים הבאים תמיד נכונים:
   1. תשאלו, רוב האנשים בתפעול יודעים. אם תקבלו תשובה אחידה היא בדרך כלל גם נכונה, אם לא, אז צריך לבדוק.
   2. לפני צוואר הבקבוק יהיה פיסית הכי הרבה חומר בתהליך ממתין לטיפול (במידה ומדובר בתהליך ייצור של יותר מיום יומיים). זאת שיטה מאד משעשעת אבל היא שימשה אותי פעמים רבות כשנכנסתי למפעל ובלי להכיר אותו ניחשתי את צוואר הבקבוק.
   3. תשאלו את התפ"י מה מעכב אותם.
   4. לפעמים ישנם קווים נפרדים לכל מוצר ואז לא בהכרח יהיה צוואר בקבוק בתהליך, אלא תהליך מתמשך. גם במקרה הזה אפשר למצוא אזורים מסויימים בתהליך שלא יעמדו בהגדלת המהירות ואחרים שיעמדו בזה ללא בעיה.
2. אז נניח שהצלחנו לזהות מכונות שאנחנו רוצים לשפר להם את התפוקות. אז מה עושים הלאה? (שימו לב שאני שולח אתכם ללינקים שירחיבו לכם את היריעה)
   1. דבר ראשון נעקוב אחרי מרכיבי ה OEE של המכונות אותם אנחנו רוצים לשפר ובייחוד נטפל בכל מכונה בנפרד. מרכיבי ה OEE הם זמינות, ביצועים ואיכות (לייתר דיוק Yield). נבדוק לכל מכונה איזה מרכיב הוא בעייתי עבורה:
      1. במידה והמרכיב הבעייתי הוא הזמינות ננתח את המרכיב הזה ונמצא בדרך כלל שהמכונה עומדת זמן רב בגלל:
         1. setup ים שניתן לצמצם באופן וודאי באמצעות השימוש במתודולוגיית (SMED (single minute exchange of die. כנסו ללינק כדי לקרוא על זה בהרחבה.
         2. אחזקת שבר שגורמת להשבתות רבות וניתן למנוע את חלקן באמצעות אחזקה מונעת חכמה. במידה ואחזקה מונעת לא אפשרית, אז נערוך תחקיר על הסיבות הנפוצות והשפעתן על שעות ההשבתה. לאחר מכן, נטפל בהן אחת לאחת בצורה מרוכזת.
         3. העדר מפעיל שנאלץ לעבוד על 2 מכונות. זה אסור שייקרה במכונות שהם צווארי בקבוק במפעל עם בעיית תפוקה. הפיתרון במקרה זה, לבנות תהליך פשוט שמאפשר למפעיל לעבוד על 2 מכונות ללא שום בעיית זמינות או להביא מפעיל נוסף.
         4. בנוסף לשלושת ההצעות לעיל, אני מאד ממליץ על תהליך של סיעור מוחות באמצעות תרשים של עצם דג שיאפשר לכם להכין רשימה של בעיות ולתעדף את פתרונם. אם תעבדו בשיטה המתודית הזאת, אתם תצליחו כמעט בוודאות לשפר את הזמינות אם כי התהליך יכול להמשך זמן רב יחסית.
      2. במידה והמרכיב הבעייתי ב OEE הוא ביצועים אז יש לנו בעיה יותר מורכבת. יכול להיות שאנחנו לא מגדירים נכון את תפוקות התקן (צריך לבדוק אותם). למרות זאת, רוב הסיכויים שיש לנו כאן בעיה טכנולוגית או בעייה בהעברת המידע בין המפעילים. למה הכוונה? בעיה טכנולוגית יכולה להיות שימוש בחומר גלם שונה מהמתוכנן, אי שימוש בציוד הנכון עקב חוסר זמינות וכו' . כדי לזהות את זה נצטרך לתחקר מספר אצוות לעומק ורוב הסיכויים שהבעיה תצוץ, בדר"כ ע"י המפעיל או מנהל המשמרת. באשר לבעיה בהעברת מידע, הכוונה היא לכך שישנם מפעילים שיודעים להפיק הרבה יותר תפוקה מהמכונה ממפעילים אחרים ואז האתגר שלנו הוא איך לייצר העברת ידע למפעילים החלשים יותר.
      3. במידה והמרכיב  הבעייתי הוא איכות השיפור בדרך כלל יהיה קשור ליצירת "הדירות" ( repeatability), כלומר שהתהליך יהיה יציב ויחזור על עצמו. לשם כך נעזר בכלי SPC וכמובן נתחיל את הייצור ב RFT (תקין בפעם הראשונה, לחצו על הקישור). נעבור שלב שלב בתהליך ונראה האם התהליך יציב מבחינת אותו החומר גלם, אותה המכונה, אותו מפעיל (לא באמת חייב להיות אותו מפעיל, אבל חשוב שיהיו אותם פרמטרי ייצור ואותה התנהגות של המפעילים בעת הייצור). פעמים רבות, בעיות האיכות נובעות מכך שלא משתמשים בציוד הנכון ולכן נגרמים פסולים רבים או לחילופין שלא הביאו את איש המקצוע הרלוונטי מהאחזקה, הסבירו לו את הבעיה ואמרו לו לפתור 🙂 זה מדהים כמה הפתרון לפעמים פשוט וממש עובד.
3. טיפול יותר מערכתי:
   1. בניה של  מודלי קיבולת כדי להבין באיזה מיקס של מוצרים אנחנו מתקשים לעמוד. באופן הזה בדרך כלל נמצא גם את צוואר הבקבוק וגם את המיקס שהצוואר בקבוק יותר רגיש אליו. אז ניתן יהיה לאזן בין מכונות. לדוגמה, מכונה A היא צוואר בקבוק, אבל 10% מהמוצרים שרצים עליה יכולים לרוץ גם על מכונה B רק יותר לאט. את זה נראה במודל הקיבולת ואז נראה מה יקרה אם נעביר את כל המוצרים שיש להם אפשרות לרוץ על מכונה אחרת, למכונה האחרת. לכאורה זה יגרום לנו לייצר יותר לאט את חלק מהמק"טים אבל למעשה זה יגדיל את התפוקות כי צוואר הבקבוק שלנו יהיה פנוי לפריטים אחרים שיכולים לרוץ רק עליו.
   2. טיפול הנדסי במכונות צוואר הבקבוק – כשאתם מגיעים למכונת צוואר בקבוק תשאלו מה טכנית גורם למכונה לא לעבוד יותר מהר. לפעמים מדובר בכך שהמכונה יכולה לייצר במהירות יותר גבוהה ב 5 מתוך 6 החלקים שלה. כאשר תתשאלו את האחזקה או מהנדס המפעל האם יש לו יכולת לשדרג את החלק השישי הבעייתי. בדרך כלל התשובה תהיה כן אבל תהיה לזה עלות. עכשיו  צריכים להשוות את העלות הזאת מול התוספת תפוקה שנקבל. מניסיוני, אם קיימת אפשרות כזאת, היא תחזיר את עצמה מהר מאד.
   3. גודל מנות הייצור – ככל שגודל מנת הייצור גדול יותר נקבל, בדרך כלל , תפוקות יותר גבוהות. זמן ה SETUP + זמן התחלת ייצור עד שמגיעים לתפוקה מלאה הם מסתכמים לקבוע. כלומר לא משנה אם נייצר 100 יחידות/ק"ג או 2000 יחידות/ק"ג תמיד נשלם את הזמן של תחילת הייצור. לכן, מבחינה תפעולית כמעט כדאי לייצר במנות גדולות, החיסכון יכול להיות בין 3-10 אחוז בדרך כלל (מזגיר כי התפוקה של צוואר הבקבוק מתרגמת אוטומטית ליותר מכירות, כך זיהינו את הבעיה). מה החיסרון במנות גדולות? מלאי. אם אנחנו מייצרים בכמות גדולה יותר לכל אצוות ייצור, אזי אנחנו מייצרים יותר מלאים. בניגוד למקובל אני לא אוטומטית נגד מלאי. אם אנחנו שומרים על החוקים הבאים:
      1. לא מייצרים מק"טים שבקושי יש להם הזמנות רק על מנת שנעלה את התפוקות.
      2. מנסים לייצר מלאי תוצ"ג אסטרטגי. כלומר לספק מהמלאי חומר שכמעט תמיד מוזמן כל יום/שבוע.
      3. צריך להיות לנו מקום תקין לאחסן את המלאי
      4. צריך לקוות שעלות המימון תמשיך להיות נמוכה מאד אחרת יעלו דרישות מההנהלה להקטין את המלאי.

כלי בקרה

• לכל אורך התהליך של שיפור התפוקות אנחנו חייבים לעקוב אחרי ה OEE והתפוקות בחתכים השונים שלהם. עקבו אחרי הלינקים, ותלמדו איזה מדדים כדאי להחזיק.

 

 

 

• חשוב מאד לעקוב אחרי התרומה של כל מוצר. התרומה מחושבת בדרך כלל על ידי הכלכלן של הכספים או המכירות והיא נותנת לנו את הרווחים השוליים של התוספת ייצור. רגע, לא להבהל, אני מייד מסביר. חישוב התרומה יהיה בדרך כלל באופן הבא:
  • תרומה = מחיר מכירה (לאחר הנחות) פחות מחיר חומר גלם פחות הוצאות משתנות לפריט.
  • שימו לב שלא מכניסים את מחיר העובדים לתרומה כי אנחנו ממילא משלמים את עלות העבודה שלהם, גם אם אנחנו מייצרים 1000 וגם עם 1500..
  • התרומה נותנת, כמעט, את ההשפעה על שורת הרווח אם אנחנו מוסיפים תפוקה למכונת צוואר הבקבוק ומצליחים למכור את התפוקה הזאת. רוצים לקרוא יותר לעומק תכנסו ללינק הבא.
• כמות הכסף שנרוויח משיפור תפוקת צוואר הבקבוק = תרומה X מספר המוצרים שהתווספו לתפוקה לעומת התפוקה הקודמת.

סיכום

בפוסט הקודם למדנו לזהות שהבעיה שלנו בארגון התפעולי היא תפוקה.

בפוסט הזה למדנו שטיפול בתפוקה של צוואר הבקבוק תכניס לנו כסף שאותו נוכל לנצל לצורך התייעלות. ראינו איך שימוש במרכיבי ה OEE מאפשרים לנו לזהות את הבעיות במכונות ולתת טיפול הולם לכל מכונה בנפרד.

כמו כן, למדנו שישנם פעולות הנדסיות (הכוונה להנדסת תעשיה וניהול במקביל להנדסת מכונות) שניתן לעשות על מנת לזהות את הבעיות העיקריות ולתת להם פתרונות ביניהם: מודל קיבולת, שינוי גודל מנות ייצור וטיפול ושדרוג מכונות צווארי הבקבוק.