אלגוריתם איזון במודל קיבולת מאפשר שימוש בכמה סוגי מכונות כדי להריץ את אותו המק"ט. המודל מדמה בצורה טובה יותר את המציאות. בפוסט זה, הצגת האלגוריתם, קובץ שמיישם אותו והסברים
בניית מודל קיבולת
מודל קיבולת הוא כלי חזק מאד בארגון שבו יש הרבה מוצרים ו/או הרבה סוגי מכונות.
ישנם סוגים שונים של מודלי קיבולת שנועדו לחזות כמה מכונות נצטרך מכל סוג, איזה מק"טים כדאי להריץ על איזו מכונה. מתי צריך להרים דגל למכירות ולהגיד שיש בעיה ועוד.
פוסט זה הוא פוסט המבוא ובעתיד אכתוב פוסטים נוספים בתחום
תכנון ייצור במפעל מאד מסובך
פוסט זה הוא פוסט המשך ל"תכנון ייצור – סוגי תכנון שונים לסוגי מפעלים שונים"
מפעלים מסויימים כוללים ניתובים מורכבים וניהול חומר מאד מורכב.
במקרים כאלו לא ניתן לבצע תכנון ייצור פשוט ונאלץ להשתמש ברשימת תעדופים (Dispatch) . רשימת התעדופים נמצאת לפני כל תחנה ומאזנת בין מקסום התפוקה המקומית בתחנה והראיה הכוללת של החומר במפעל מבחינת זמני אספקה.
להצליח בפעם הראשונה (RFT) – שימוש ב SPC לזיהוי פרמטרים בעייתים
אחד הפרמטרים החשובים באיכות הוא ה RFT- right first time. אם נוכל להתחיל ייצור בצורה טובה בפעם הראשונה בלי צורך להמתין לדגימות המעבדה ובלי חשש מכמות גדולה של פגומים בתחילת הייצור, נצליח לייעל את הייצור בצורה משמעותית (יהיה לנו עוד זמן ייצור ופחות פסולים).
אחד הכלים לשיפור ה RFT הוא כלי ה SPC (מוסבר בפוסט).
הבעיה: איך מוצאים מכמויות מידע גדולות את הפרמטר שאנחנו רוצים וצריכים לשפר?
הקטנת זמני SETUP
הקטנת זמני השבתה של מכונות הוא קריטי לארגון תחרותי שיכול להוציא יותר מכל יום ייצור. מדובר בהרבה כסף בדרך כלל. בפוסט זה אני מראה דרך לחשב את עלות זמן ההשבתה על מנת להבין את המוטיבציה להורדת זמני ה SETUP.
לאחר מכן אני מציג את המרכיבים הנדרשים להורדת זמני ה SETUP. בעיקר אנחנו משתמשים ב SMED אבל לא רק.
פוסט זה הוא ארוך יחסית ולכן בפוסטי ההמשך אני ארד לפרטים