אחד הפרמטרים החשובים באיכות הוא ה RFT- right first time. אם נוכל להתחיל ייצור בצורה טובה בפעם הראשונה בלי צורך להמתין לדגימות המעבדה ובלי חשש מכמות גדולה של פגומים בתחילת הייצור, נצליח לייעל את הייצור בצורה משמעותית (יהיה לנו עוד זמן ייצור ופחות פסולים).
אחד הכלים לשיפור ה RFT הוא כלי ה SPC (מוסבר בפוסט).
הבעיה: איך מוצאים מכמויות מידע גדולות את הפרמטר שאנחנו רוצים וצריכים לשפר?
הקטנת זמני השבתה של מכונות הוא קריטי לארגון תחרותי שיכול להוציא יותר מכל יום ייצור. מדובר בהרבה כסף בדרך כלל. בפוסט זה אני מראה דרך לחשב את עלות זמן ההשבתה על מנת להבין את המוטיבציה להורדת זמני ה SETUP.
לאחר מכן אני מציג את המרכיבים הנדרשים להורדת זמני ה SETUP. בעיקר אנחנו משתמשים ב SMED אבל לא רק.
פוסט זה הוא ארוך יחסית ולכן בפוסטי ההמשך אני ארד לפרטים
פעמים רבות נערוך ניסויים על מוצרים פיסיים על מנת לראות שהם עובדים לאורך זמן. זה יכול להיות כסא , נעל או פריט חומרה כמו צ'יפ חדש , בקר מסוג חדש וכו'.
במהלך הפיתוח יהיו מספר רב של גרסאות שאותם נרצה לבדוק. איך נדע שאנחנו מפתחים בכיוון הנכון. מעבר לכך שהמוצר צריך להיות תקין ועונה על צרכי הלקוח אנחנו בדרך כלל נרצה שיהיה גם עמיד, כלומר לא יישבר מהר. על ידי שימוש בשני גרפים פשוטים ניתן בקלות לייצר גרפים שמדגימים את המגמה של הפיתוח בהתאם למדדים שנבחרו
בפוסט זה נציג מה האתגרים לתכנון ייצור בסביבה פשוטה יחסית. למרות שהסביבה היא פשוטה האתגרים עדיין יכולים להיות משמעותיים והמחשבה הנדרשת מהמתכנן חייבת להיות סדורה ומעמיקה. בפוסט זה אני מציג את המבוא לתכנון גדלי מנות, תעדוף מנות הייצור והשגת מינימום זמני סאטאפ ע"י תכנון נכון.
כאשר אנחנו רוצים לייעל או לשדרג תחנת עבודה כך שהכל יהיה קרוב יותר ונוח יותר, הכי קל זה להשתמש בתרשים ספגטי. התרשים מראה באופן מאד ויזואלי איפה נעים האנשים/מכונות במרחב וכך בקלות אפשר לתכנן טוב יותר את אזור העבודה.
בניית צווות לסיעור מוחות הוא אחד הכלים הכי חזקים למציאת פתרונות לבעיות קשות ומתמשכות. הפתרון של הצוות מיושמים על ידי הצוות ולכן אנחנו מקבלים גם מימוש מהיר והטמעה מהירה.
