תאור הבעיה

בחברה לייצור מכשירים רפואיים מתנהל רישום מדוקדק של כל שינוי במוצר. שינויים במוצר הם גם שינויים בתוכנה. כאשר החומרה או התוכנה משתנה משתנה גם ספר ההפעלה של המכשיר. שינוי ספר ההפעלה מתבצע במקביל לשינוי במערכת. זאת אומרת שאם יש שינוי שייכנס לתוקפו בעוד שבועיים ובזמן הזה יורכבו עוד 8 מכונות אז אנחנו צריכים עוד 8 ספרי מכונות לגרסה הישנה, אח"כ להשמיד את שאר הספרים ולהכניס את הגרסה החדשה. לחילופין, הוראת השינוי היא מיידית ויש להשמיד מיידית את כל הספרים ולעבור לגרסה החדשה.

הפעולה אומנם נתמכת ב MRP ע"י שימוש בהוראות ECO אבל עדיין קשה לנהל את התהליך כאשר במחסני הייצור הקדמיים (על רצפת הייצור) יש גרסאות שונות. ל Planner שלא תמיד מעורב בכל תהליכי ה ECO קשה לקחת אחריות על התהליך.

ספרי המכונה הללו הם בעלות של כמה מאות ש"ח והזמנה גדולה מדי תשאיר אותנו עם מלאי שילך לפח בעת שינוי ECO ועדיין צריך פיסית להעלים את הספרים מריצפת הייצור. אם נניח שיש בין 10 ל 15 שינויים כאלו בשנה אז צריך להזמין את הספרים הללו בכמויות מאד קטנות בכל פעם.

הזמנות קטנות יוצרות לחץ מיותר על אנשי הרכש והמחסן שצריכים כל הזמן להתעסק בהוצאת הזמנות רכש, בקליטה ובשינוע.

בנוסף לבעיית הספרים היו פריטים נוספים כמו מדבקות שגם כן השתנו באופן תדיר וסבלו מאותה בעיה. המוצר לא היה אמור לצאת עם סט מדבקות שאינו תואם את ה ECO האחרון.

פריטים אלו שנוספו בדרך כלל בסוף התהליך היו פעמים רבות יוצרים המון לחץ במערכת מכיוון שבבדיקת האיכות בסוף התהליך התגלה שהיו מדבקות לא נכונות או ספרי הפעלה לא מתאימים ואז הוצאנו הזמנה דחופה לספק או לחילופין התגלה שבמחסן המרכזי יש את הגרסה המתאימה אבל היא לא הגיעה למחסני הייצור הקדמיים.

חיפשנו פתרון טוב יותר לבעיה:

מתווה הפתרון הרצוי

בחיפוש אחר הפיתרון אנחנו מחפשים דרך פעולה שתענה על הנקודות הבאות:

1. החומר ברצפת הייצור תמיד צריך להיות מעודכן.
2. חומר ישן צריך ללכת לפח.
3. אנחנו לא רוצים לטפל נקודתית בהמון הזמנות קטנות.
4. אנחנו לא רוצים להחזיק מלאי נמוך על מנת לא לזרוק לפח יותר מדי חומר.

הפתרון

מצאנו שיש 2 גורמים שיודעים הכי טוב באיזה גרסה אנחנו נמצאים: המחלקה האחראית על השינויים (Configuration Management) וספק הדפוס או המדבקות.

בנינו תהליך שבו ספק הדפוס מקבל אחראיות על עיתוד המלאי בקו הייצור בהתאם לגרסאות האחרונות.

• הספק מגיע פעם או פעמיים בשבוע למחסן הייצור, אם אין שינויי גרסאות הוא ממלא את מגירת הספרים (המגירה אמורה להכיל לא יותר משבועיים מלאי). אם יש שינוי גרסה מיידי, הוא זורק בעצמו את כל הספרים וממלא את המגירה בספרים החדשים. אם יש ECO עתידי, הוא נעזר במנהל הייצור וביחד הם מוודאים שעל ריצפת הייצור יש את הכמות ספרים הרצויה בלבד והוא ממלא את המגירה בספרים החדשים.
• הספק מגיש תעודת משלוח למחסן המרכזי בעצמו. הכמויות לא נבדקות בשלב הזה.
• הרכש פותח לספק הזמנת מסגרת שתספיק לרבעון בערך. בעת חידוש הזמנת המסגרת עורכים חישוב של כמות הספרים שהיינו צריכים מול הכמות שדיווח הספק שנתן לנו. אם המספרים קרובים אז נפתחת הזמנה חדשה.

למה לספק כדאי לעשות את זה?

• ספק שמספק שירות מהסוג הזה, הוא ספק שהמערכת לא תחליף. אם בעבר ניתן היה בקלות להחליף בית דפוס ואף לעבוד עם 2 בתי דפוס על מנת לייצר תחרות על המחיר. עכשיו המצב השתנה. אנחנו הלקוחות מקבלים שירות מיוחד על ידי ספק שהופך להיות יותר ויותר מקצועי. הוא מכיר את האנשים בקו הייצור, במחסן ועובד צמוד מאד למחלקת השימור שינויים. יכול להיות שאנחנו נשלם קצת יותר על הספרים הללו אבל מקומו של הספק מובטח ואם לא תהיה בעיית אמון לא נחליף אותו.

למה למפעל זה כדאי?

• בעבר ייצרנו המון הזמנות קטנות שבהם מעורבים: planner, איש רכש, מאשר הזמנות רכש, פקיד קבלה במחסן, מחסנאי שישים את החומר במדף (מחסן ראשי), מחסנאי שמשנע את החומר לייצור ועוד . כיום אף אחד כמעט מהגורמים הנ"ל לא מעורבים למעט פקיד הקבלה במחסן.
• דברי הדפוס (הספרים והמדבקות) הם תמיד מעודכנים לגרסה המתאימה.
• יש חיסכון כספי גדול בכך שאנחנו לא מזמינים כמויות גדולות של ספרים וגורסים אותם כל הזמן (למעשה לאחר הפעלת השיטה הזאת קיבלנו את הכמות הנמוכה ביותר של ספרים שקנינו ברבעון, כי ניהול המלאי היה בידי הספק).
• הספק נהג להגיע אלינו כמעט בכל יום, כאשר הוא העביר סחורה למישהו באזור התעשיה הוא היה קופץ גם אלינו ושם עוד כמה ספרים במגירה.
• הספק היה מאד קשוב לכל ECO שעשינו בספרים מכיוון שהוא הפך להיות ספק ייחודי ולכן גם אם היה שינוי מהיום להיום בספרים הוא היה דואג להדפיס אותם באופן מיידי ולוודא שבייצור תמיד תהיה הגרסה האחרונה (על בדרך, לשמחתו, הוא גם גרס את הספרים הישנים).
• התהליך הזה עבד מצויין גם בתחום הספרים וגם בתחום המדבקות (2 ספקים שונים).

תהליך זה נקרא Bread man שבו מעתד המלאי עובר במחסני הייצור ומעתד את המלאי שם בדחיפה (Push) ולא בהזמנה (Pull).

תהליך הדחיפה של חומר לייצור יושם על כל המק"טים בייצור ראה את הפוסט הבא.

כמו תמיד, אשמח מאד לכל תגובה שתשאירו לי הערה, ביקורת, תיקון או מחמאה

ניתן גם לשלוח במייל לגל מירום : theplanningmaster@gmail.com

הפוסט הזה הוא חלק מכלי העבודה האפשריים למהנדסי תעשיה וניהול העוסקים בעיתוד מלאי