בארגונים של היום ישנם המון מק"טי חומר גלם נרכשים. למרות שהתהליכים במרבית הארגונים מאד מסודרים קשה לנו מאד לדעת אם חומר "דולף" למקומות שלא לקחנו בחשבון מראש. ה"דליפות" הללו משפיעות בדר"כ ישר על השורה התחתונה מכיוון שמדובר בהוצאה ממשית של כסף שהיא לא מתוכננת מראש. בפוסט זה נלמד לזהות את הדליפות ולהקטין משמעותית את החלק הלא ידוע שלהם ותוך כדי כך לייצר מצויינות תפעולית.
מה זה מאזן חומר?
מאזן חומר משווה את הכמות שנכנסה בפרק זמן מסויים לארגון/למחלקה/לאזור מסויים מול הכמות שדווחה שיצאה מאותו אזור . ההפרש בין שני המספרים הוא הדליפה (וכמובן ההפרש בין מלאי הפתיחה לסיום).
הדבר דומה לניהול מלאי במחסן ספציפי. רק שבמחסן אין פעולה ייצורית שיכולה להעלים את החומר. הדליפות במחסן באות לידי ביטוי בספירות המלאי. הפרשי ספירות המלאי=דליפות.
למרות שבמחסן יחסית קל לחשב את החומר, כאשר אנחנו מסתכלים על כל תהליך הייצור קשה הרבה יותר לחשב בעיקר בגלל שלא ניתן לספור חומר כאשר הוא כבר התרכב עם חומר אחר.
איך מחשבים מאזן חומר?
צריך להחליט 3 החלטות מקדימות:
- מהו המק"ט שעליו אנחנו רוצים לעשות את החישוב נקרא למק"ט הזה: המק"ט הנבחר
- מהו התחום שאותו אנחנו מודדים. נקרא לתחום הזה, הקופסה השחורה. כל מה שנכנס לקופסה השחורה הוא כניסה, כל מה שיוצא זאת יציאה. כל השאר זה או דליפה מוסברת כמו פחתים או דליפה לא מוסברת. התחום יכול להיות כל הארגון, מחלקה מסויימת או כל תחום אחר שאתם חושדים בו בדליפות.
- מה טווח הזמן שאנחנו מודדים. כאשר אנחנו מכניסים משהו ומוציאים משהו מהקופסה השחורה אנחנו צריכים להחליט באיזה טווח תאריכים. נקרא לתאריך המינימלי- תאריך פתיחה ולתאריך המקסימלי נקרא תאריך סגירה.
חישוב :
(אני אסביר בהמשך כל שורה בנפרד)
מלאי פתיחה של המק"ט הנבחר בתאריך הפתיחה
+
כניסות של המק"ט הנבחר בטווח התאריכים
–
יציאות של המק"ט מהקופסה השחורה בטווח התאריכים
–
מלאי סגירה של המק"ט בתאריך הסגירה
=
הפרשי חומר שיש להסביר (דליפות)
לפני שאני מתחיל להסביר איך לחשב כל שורה צריך להבהיר משהו חשוב:
נניח שאנחנו חברה לממתקים ואנחנו עושים מאזן חומר לסוכר. הסוכר שעלינו לקחת בחשבון הוא לא רק הסוכר הגולמי שקל לראות אותו במחסנים אלא גם הסוכר הנמצא כבר בתוך הממתקים.
לדוגמה: אנחנו מייצרים ממתק "סוכריה דיאטטית" עם 25% סוכר. כאשר יש לנו בתוצ"ג 1 טון מהמוצר המוגמר, אזי יש לנו 250 ק"ג סוכר. כלומר אנחנו מחשבים את כמות חומר הגלם הנבחר בתוך מק"טי התוצ"ג (תוצרת גמורה) והמלאי בתהליך.
בשביל שיהיה קל בהמשך אני אגדיר 2 מונחים:
כמות חו"ג בתוך תוצ"ג – כמות החומר גלם היחסית שיש לנו בכל ק"ג/יחידת תוצ"ג כפול כמות היחידות/ק"ג. יש לחשב לכל מק"ט תוצ"ג בנפרד בהתאם לעץ המוצר שלו.
כמות חו"ג בתוך המלאי בתהליך – כמו כמות חו"ג בתוך התוצ"ג אלא שהחישוב מתבצע לפי אחוזי הניפוק לפק"ע בתהליך. כלומר אם ניפקו יותר או פחות אז אנחנו לוקחים את זה בחשבון.
ונתחיל להגדיר את המרכיבים בהתאם
מלאי פתיחה = זהו המלאי בתחילת התקופה של חומר הגלם שיש לנו במחסנים + כמות חו"ג בתוך תוצ"ג + כמות חו"ג בתוך המלאי בתהליך.
כניסות = כל הזמנות הרכש שנכנסו למפעל בטווח התאריכים שהגדרנו (במידה ולקחנו מחלקה כקופסה השחורה, הכניסות יהיו המעבר של חומר למחלקה)
יציאות = כמות חו"ג בתוך תוצ"ג שנמכר ויצא את המפעל + כל צורה אחרת שהחומר יצא כמו מכירה של חומר גלם, החזרה לספק והעברה למחסני החברה שאינם בתוך הקופסה השחורה.
מלאי סגירה = זהו המלאי בסוף התקופה של חומר הגלם שיש לנו במחסנים + כמות חו"ג בתוך תוצ"ג + כמות חו"ג בתוך המלאי בתהליך.
הערות – יש לשים לב שחומר שנופק לפק"ע עלול להמצא במערכת המידע במחסן רצפת ייצור. שימו לב שלא לקחת פעמיים את אותו החומר גם כיציאה וגם כמלאי.
הפרשי חומר (דליפות) = עושים את החישוב למעלה ומקבלים את החומר הלא מוסבר. בהמשך אני ארחיב על סוגי הדליפות.
סוגי דליפות או הפרשי חומר
את הפרשי החומר אנחנו צריכים להסביר. בדר"כ נמצא אותם באחד או יותר מהאפשרויות הבאות:
פחתים – חומר שנפסל או שמוחזר. במידה וניתן להעריך את אחוז החומר גלם בפחת אזי ניתן להוסיף אותו לחישובים כמלאי בתהליך. 
לדוגמה: כמו קודם, אנחנו מייצרים "סוכריות דיאטטיות" עם 25% סוכר. בעת הייצור חלק מהמנה התקלקל ונאלצנו לפסול 200 ק"ג חומר לסוכריות. חומר זה מכיל 50 ק"ג סוכר בממוצע. אם השמדנו את החומר הפסול הרי שיש להוסיף את ה 50 ק"ג הללו לסעיף היציאות (הלכו למזבלה). במידה והחומר הופך למלאי ביניים ומיועד למיחזור אחרי שמדובר במלאי בתהליך ויש להוסיף אותו למלאי הפתיחה והסגירה בהתאם.
העברות מחוץ לקופסה – בידקו טוב טוב שלא העבירו לכם חומר למחסן שלא נספר, או נתנו בהשאלה למחלקה אחרת או כל דבר אחר. ישנם סיבות רבות שחומר יכול לנוע מחוץ לקופסה השחורה וצריך לתפוס את כל המקרים.
העלמות החומר – ישנם חומרים שמתנדפים בתהליך או נשרפים בתהליך. אין כאן פתרון קסם, צריך לחשב בערך את האחוז הפצוי להעלם בכל פעולת ייצור. לדוגמה: אם אנחנו משתמשים בנוזל שיכול להתאדות בתהליך הייצור ניתן בקלות יחסית לחשב מה האחוז שמתאדה על ידי חישוב על אצוות ספציפיות.
ספירות מלאי – ספירות מלאי מזעזעות את הקופסה. ספירת מלאי שנעשתה באמצע טווח התאריכים תשנה באופן שרירותי את המלאי. במקרה זה יש לקחת את העודפים או החוסרים שנוצרו בספירת המלאי ולהוסיף אותם למרכיב היציאות. יש לשים לב לסימן. במידה וחסר לנו 5 ק"ג סוכר ואיפסנו אותו יש להוסיף 5 ק"ג ליציאות. במידה ויש לנו עודף של 5 ק"ג, יש להחסיר 5 ק"ג מהיציאות.
גניבות – כאשר כל האפשרויות לעיל לא מסבירות את ההפרשים יש לחשוד שעלולה להיות כאן פעולה של גניבת חומר. זה המקרה הקיצוני ביותר כמובן.
מה אנחנו יכולים ללמוד מההפרשים?
- אם יש לנו הפרשים קטנים יחסית, אין בעיה יש לנו תהליך שאנחנו יכולים להסביר אותו והכל תקין.
- אם יש לנו הפרשים גדולים מדי ופסלנו את כל מה שמופיע למעלה כולל גניבות אז צריך לחפש את החומר החסר. רוב הסיכויים שתמצאו אותו בניפוק גדול מדי של החומר לפק"ע על מנת לעמוד בפרמטרי איכות כלשהם. דוגמה: ניקח את הסוכריה הדיאטטית שלנו שכוללת 25% סוכר. כאשר אנחנו בודקים אותה בסוף תהליך הייצור, במעבדה, אנחנו לא יודעים כמה סוכר נכנס לתוכה אלא אנחנו בודקים את אחוז הגלוקוז. נניח שמתכנן המוצר הגדיר שהפרמטר של בדיקת המעבדה צריך להיות % X גלוקוז +/- 1 אחוז. עובדי הייצור יודעים כבר שכדאי להוסיף 2%-3% עודף סוכר לפורמולה על מנת שבדיקת הגלוקוז תצא תמיד תקינה. הם לא מדווחים את זה לפיתוח ולכן עצי המוצר לא מתעדכנים בהתאם.
חשיפה של מידע כזה תגרום ל 3 דברים:
א. הפיתוח ינסה להבין למה חישוב הגלוקוז התאורטי שלו לא עובד. אולי בגלל שהחלפנו את ספק הסוכר החומר לא מספיק טהור? האם יכול להיות שסוגים שונים של סוכר יוצרים ערכים שונים בבדיקת המעבדה?
ב. אם הפיתוח יעדכן את עצי המוצר בהתאם (כלומר יוסיף 2% סוכר לפורמולה) אזי ריצות ה MRP לעיתוד מלאי חומר הגלם יהיו הרבה יותר טובות. יהיו פחות חוסרים.
ג. אחד התוצאות החשובות ביותר הוא עדכון התמחיר כך שישקף את המציאות. אם אנחנו חושבים שאנחנו מרוויחים X ש"ח לכל יחידת מוצר ומתברר שזה רק 0.97X אז צריך לקחת את זה בחשבון גם במחיר וגם בתרומה.
האם מסובך לבנות כלי של מאזן חומר?
לא. יש קצת עבודה בהתחלה כאשר בונים את הכלי אבל לאחר מכן מדובר בכלי אוטומטי כמעט לגמרי.
לסיכום
מאזן חומר הוא כלי כמעט אוטומטי ומצויין לזיהוי חריגות בתהליך זרימת החומר. החריגות הללו הם המקומות בהם אנחנו יכולים לשפר ולהתייעל. פעמים רבות זיהיתי את החריגות הללו ועדכנו את הפורמולות ובכך נחסכו ממש מיליוני שקלים ואני מתכוון באמת למיליוני שקלים.
לצערי מהתחקירים הללו גם עלינו פעם אחת גם על גניבה. אבל התוצאה החשובה יותר היתה זיהוי של טעויות בניפוק שבהם נופקו חומרים לא נכונים לפורמולה.
בדרך כלל אין טעם לבצע מאזן חומר יותר מאשר פעם או פעמיים בשנה למרבית החומרים. במקרה של פריטים מסוג A שקשה לעקוב אחריהם (חומר שמגיע ב bulk) אני בודק גם פעם בשבוע לפעמים.
אני מקווה שהסברתי את עצמי כמו שצריך. כמו תמיד אתם מוזמנים לשאול אותי או להגיב למטה או למייל שלי.
אשמח אם תוסיפו לי לייק בדף הפייסבוק .
המייל שלי:
גל מירום theplanningmaster@gmail.com
הפוסט הזה הוא חלק מכלי העבודה האפשריים למהנדסי תעשיה וניהול העוסקים בניהול מלאי ועיתוד מלאי וחלק מכלים של מצויינות תפעולית