פרוייקטי פיתוח דורשים ניהול במגוון מימדים. אחד האתגרים בפרויקטים של חומרה הוא ההצטיידות בחומר לניסויי הפיתוח. מחסור ועיכוב בפריט חומרה אחד עלול לגרום עיכוב משמעותי בפרויקט, ולהביא לחריגה בלוחות הזמנים והתקציב.
בפוסט זה נציג את האתגרים בתהליך ההצטיידות ואת הכלי שמאפשר התמודדות איתם ויוצר סנכרון בין קבוצות העבודה, לפני שיש עץ מוצר.
טבלת ה- HUM היא פתרון פשוט, אלגנטי וחזק שישדרג אתכם/ן מבחינה מקצועית ויביא הרבה שקט לפרויקט.
תחזית המכירות מאפשרת לארגון להתכונן לעתיד. התחזית מאפשרת להכין את התפעול והכספים למה שצפוי לקרות בפרק הזמן הבא.
בניה נכונה של התוכנית וביצוע ואלידציה עליה הן פעולות חשובות להצלחת ארגון.
אז איך צריך לבנות תחזית מכירות?
למה חשוב לתכנן נכון למרות אי הוודאות הגדולה?
זהו פוסט המשך למודל שיני המשור. הפעם התבקשתי לטפל במקרים שבהם זמן האספקה ארוך יותר מהזמן בין ההזמנות. זה יותר מסובך מהמודל הקלאסי אבל זה משמש אותנו בעיתוד מלאי במציאות שבה הצריכה משתנה מאד או לחילופין כאשר אנחנו רוצים רמות מלאי נמוכות יותר מכל פריט.
אני לא מציע לקרוא את הפוסט הזה לפני שקראתם את הפוסט המקורי על מודל שיני המשור.
זוכרים את הפעם הראשונה שהגעתם לארגון חדש? המון אנשים עם המון בעיות. לוקח שבועות כדי להבין מי נגד מי ואיפה כדאי להתחיל.
על מנת לקצר את התהליך הזה נכתב הפוסט הזה שהוא הפרק הראשון במדריך למהנדס תעשיה וניהול שהגיע לארגון חדש.
ארגן יצרני הוא מערכת מורכבת. סביר להניח שיש יותר מבעיה אחת לפתור, יש לבטח הרבה מאד סמפטומים. כאשר ניגשים לניתוח הגורמים והסיבות לבעיות נתקלים בסבך של יחסי גומלין המשפיעים זה על זה. סלט שלם! אז מה עושים, ומהיכן מתחילים?
תחשבו על זה כמו רופא שצריך לאבחן את הבעיה העיקרית מול הבעיה המשנית, את המחלה מסכנת החיים מול הגירוד המציק יותר אך אינו מאיים על חיי המטופל.
כך גם אנחנו, מהנדסי תעישה וניהול – נדרשים ראשית לפזר את הערפל והאבק, לזהות מבין שלל הסמפטומים והתלונות שנישמע – מה מעיד על בעיה אקוטית, ומה על בעיה יותר שולית (גם אם היא נשמעת בקול רם).
מטרת הפוסט הזה להיות מעין " מורה נבוכים" לאיש/אשת תע"ונ החדשים בארגון. זה פוסט שונה מעט משאר הפוסטים בבלוג , כיון שהוא עוסק באבחון ומפנה לפוסטים שעוסקים בפתרון הבעיות. הפוסט הזה יעזור לכם לענות על השאלה – מהיכן עלי להתחיל.
פוסט זה שונה מפוסטים אחרים. בפוסט זה אני רוצה להדגים את תזמון הייצור באמצעות תוכנת תזמון ייצור בשם Planit. בפוסט נעבור על מה צריכה תוכנה כזאת להכיל כמינימום ונראה איך זה בא לידי ביטוי באחת התוכנות המובילות בישראל בתחום.
קוֹנְסִיגְנַצְיָה זאת שיטת מלאי שבה הלקוח משלם לספק על הסחורה לא כאשר היא מגיעה אליו אלה כאשר הוא משתמש בה או מוכר אותה. כלומר, הספק שולח חומר למחסן של הלקוח או למחסן ליד הלקוח. הלקוח מושך חומר מהמחסן לצורך ייצור או לצורך מכירה ורק אז הוא משלם לספק.
איך זה עובד?
למה זה כדאי גם עבור הלקוח וגם עבור הספק?
