הורדת עלויות של חומר, פחתים ותהליכי עבודה בלי לפגוע באיכות ניתן לעשות באמצעות תכן הנדסי חכם. פעמים רבות מהנדסי הפיתוח לא מתכננים את המוצר לפי סביבה של mass production ושינויים קטנים במוצר יכולים להביא לחסכונות גדולים והורדה של תחנות עבודה. מהנדסי התעו"נ יכולים להשתמש בכלי הזה ולהביא לפתרון של בעיות מהשורש ולאו דווקא על ידי מציאה של פתרונות עוקפים. יש הרבה ידע בתחום הזה ולא תמיד אנחנו מכירים אותו
מה היא שרשרת אספקה?
כל תנועת החומר הפיסי מרמת חומרי הגלם ועד האספקה ללקוח עובר המון תהליכי לוגיסטיקה. זה עולם שהולך ונעשה יותר ויותר מורכב ומעניין.
ארגונים כבר לא יכולים להרשות לעצמם כשלים באספקה או בעיות איכות בוודאי לא כאלו שיימשכו לאורך זמן.
העולם של היום משאיר את הטובים לשרוד ואת הפחות טובים בפשיטת רגל.
הפוסט הבא הוא הסבר על המושג שרשרת אספקה ברמת מבוא. מה השלבים העיקריים ועל מה חשוב לשים את הדגש.
התפ"י היא אחת המחלקות שצורכות הכי הרבה מידע בארגון. התכנון המתבצע במחלקה צריך להתמודד עם הרבה אי וודאות שנובע מהצורך לחזות את העתיד.
מערכות המידע של התפ"י מבוססות בדרך כלל על מנגנונים סטנדרטים שאמורים להיות אחידים במגוון ארגונים.
הרבה ארגונים לא מבינים את חשיבות הדיוק של התכנון לשיפור הדרמטי בביצועי מחלקות התפעול.
בפוסט הזה נעסוק בתכנון החומר. מכיוון שאנחנו נאלצים לחזות את העתיד, נתקל בהרבה אי וודאות. חלק גדול מהאי וודאות הזה ניתן לצמצם ע"י פיתוח של תהליכי מידע מתוחכמים שמטרתם שיפור הדיוק של הנתונים שאנחנו מכניסים למערכת התכנון.
השיפור בכל ארגון שהייתי בו, הוא ממש דרמטי: ירידה משמעותית בחוסרים וירידה במלאים עודפים.
השיפור הכי דרמטי הוא במעבר מכיבוי שריפות תמידי לטיפול בבעיות עתידיות זמן רב מראש.
פוסט זה הוא הראשון משניים העוסקים במערכות המידע של התפ"י. הפוסט הבא יהיה על תכנון הייצור
מה זה תפ"י?
מחלקת תכנון פיקוח ייצור.
זוהי המחלקה שהיא ליבו של כל ארגון יצרני. היא המתזמנת את הייצור והמלאים, בונה את תוכניות העבודה ומתזמנת את הייצור. העבודה בתפ"י נוטה להיות אינטסיבית תוך כדי תכנון מוקפד ושאיפה למצויינות.
מה עושה מהנדס/ת תעשיה וניהול?
זאת שאלה שנשאלתי המון פעמים ובכל פעם הסתבכתי בלהסביר בכמה מילים למישהו שבכלל לא מכיר את המקצוע. אז החלטתי לכתוב פוסט שעובר על מרבית מקצועות התעשיה וניהול שניתן למצוא בשוק העבודה, מסביר אותם ובדר"כ גם נותן דוגמאות.
תכנון ביקושים וחומרי גלם הוא חלק חיוני לארגון תעשייתי או קמעונאי. ישנה חשיבות רבה בתכנון נכון וממוקד ובתיקון שגיאות קיימות. פוסט זה הוא חלק מסדרת פוסטים העוסקים בתכנון ביקושים, מלאי וחומרי גלם
תחזית המכירות מאפשרת לארגון להתכונן לעתיד. התחזית מאפשרת להכין את התפעול והכספים למה שצפוי לקרות בפרק הזמן הבא.
בניה נכונה של התוכנית וביצוע ואלידציה עליה הן פעולות חשובות להצלחת ארגון.
אז איך צריך לבנות תחזית מכירות?
למה חשוב לתכנן נכון למרות אי הוודאות הגדולה?
זוכרים את הפעם הראשונה שהגעתם לארגון חדש? המון אנשים עם המון בעיות. לוקח שבועות כדי להבין מי נגד מי ואיפה כדאי להתחיל.
על מנת לקצר את התהליך הזה נכתב הפוסט הזה שהוא הפרק הראשון במדריך למהנדס תעשיה וניהול שהגיע לארגון חדש.
ארגן יצרני הוא מערכת מורכבת. סביר להניח שיש יותר מבעיה אחת לפתור, יש לבטח הרבה מאד סמפטומים. כאשר ניגשים לניתוח הגורמים והסיבות לבעיות נתקלים בסבך של יחסי גומלין המשפיעים זה על זה. סלט שלם! אז מה עושים, ומהיכן מתחילים?
תחשבו על זה כמו רופא שצריך לאבחן את הבעיה העיקרית מול הבעיה המשנית, את המחלה מסכנת החיים מול הגירוד המציק יותר אך אינו מאיים על חיי המטופל.
כך גם אנחנו, מהנדסי תעישה וניהול – נדרשים ראשית לפזר את הערפל והאבק, לזהות מבין שלל הסמפטומים והתלונות שנישמע – מה מעיד על בעיה אקוטית, ומה על בעיה יותר שולית (גם אם היא נשמעת בקול רם).
מטרת הפוסט הזה להיות מעין " מורה נבוכים" לאיש/אשת תע"ונ החדשים בארגון. זה פוסט שונה מעט משאר הפוסטים בבלוג , כיון שהוא עוסק באבחון ומפנה לפוסטים שעוסקים בפתרון הבעיות. הפוסט הזה יעזור לכם לענות על השאלה – מהיכן עלי להתחיל.
פוסט זה שונה מפוסטים אחרים. בפוסט זה אני רוצה להדגים את תזמון הייצור באמצעות תוכנת תזמון ייצור בשם Planit. בפוסט נעבור על מה צריכה תוכנה כזאת להכיל כמינימום ונראה איך זה בא לידי ביטוי באחת התוכנות המובילות בישראל בתחום.
קוֹנְסִיגְנַצְיָה זאת שיטת מלאי שבה הלקוח משלם לספק על הסחורה לא כאשר היא מגיעה אליו אלה כאשר הוא משתמש בה או מוכר אותה. כלומר, הספק שולח חומר למחסן של הלקוח או למחסן ליד הלקוח. הלקוח מושך חומר מהמחסן לצורך ייצור או לצורך מכירה ורק אז הוא משלם לספק.
איך זה עובד?
למה זה כדאי גם עבור הלקוח וגם עבור הספק?
KANBAN היא שיטת ניהול מלאי מעולה ומעניינת שמאפשרת לנהל מלאי כמעט ללא תכנון וללא עזרת מחשב.
הקאנבאן מאפשר לנהל מלאי חו"ג, מלאי WIP ומלאי תוצ"ג וזאת כמעט ללא עזרת מחשב ובאופן מאד מאד יעיל.
השיטה מתאימה למרבית הארגונים ובמיוחד לארגונים שקשה מאד לעקוב אחרי המלאי בתהליך ושצריכים גדודים של מתכנני מלאי ופותחי פקודות עבודה כדי לנהל אותם.
בשתי משפטים הקאנבאן היא שיטה שבה כאשר הלקוח מושך חומר מהמחסן אז כל שרשרת האספקה עובדת בצורה יעילה כדי להשלים את החומר הזה בלי תלות באף יד מתכננת.
זה נראה כמו קסם, וזה ממש כזה כאשר מצליחים ליישם את זה כמו שצריך.
בפוסט זה, אני מתאר את השיטה בעזרת דוגמאות ומסביר איך לייצר את הנתונים שיש לרשום על כרטיסי הקאנבאן.
כחלק מהמצויינות התפעולית אנחנו חייבים לעקוב אחר הפער בין מה שתוכנן ובין מה שקרה בפועל.
בפועל החומרים שנכנסים לפורמולות בייצור אינם החומרים שהמפתח תכנן איתם (למעט בתחום התרופות).
איך מוצאים הזדמנויות מעולות לחיסכון אמיתי בכסף?
הזדמנויות רבות לחיסכון קיימות תמיד אבל קשה לאתר אותן. בייצור המבוסס על פורמולות ניתן, בקלות טכנית יחסית, לייצר חיסכון משמעותי בכסף שנמשך לאורך כל חיי המוצר ו/או לאורך חיי חומר הגלם.
בפוסט זה נלמד איך "לדוג" הזדמנויות כאלו מאין סוף המידע שקיים ומה לעשות עם ההזדמנויות האלו על מנת שיהפכו לחיסכון מדיד ומשמעותי.
זמן אספקה הפך להיות אחד מעמודי התווך של היתרון התחרותי. זמן האספקה הוא הזמן שעובר בין הכנסת הזמנת הלקוח ועד קבלת הסחורה. איך אפשר לשפר אותו? קודם כל צריך לדעת ממה הוא מורכב? איך מודדים את הגורמים שמרכיבים אותו?
כל זה ועוד בפוסט הזה
אחד התפקידים העיקריים של מהנדסי תעשיה וניהול הוא שיפור תהליכים. איך עוברים על תהליך ומזהים את הפעולות שיש להשאיר כי הן נותנות ערך ללקוח, איזה פעולות יש לבטל ולאיזה כדאי לעשות אוטומציה. זהו הפוסט הראשון שמכיל 2 דוגמאות מפורטות. פוסטים נוספים בהמשך.
בארגונים של היום ישנם המון מק"טי חומר גלם נרכשים. למרות שהתהליכים במרבית הארגונים מאד מסודרים קשה לנו מאד לדעת אם חומר "דולף" למקומות שלא לקחנו
ריבוי פרויקטים עלול ליצור בלאגן, הזזות תכופות של עובדים, תסכול ואווירת לחץ. שלא לדבר על ריבוי תלונות לקוחות ואיחורים במסירות.
מה עושים ליצירת שליטה, שקט ועמידה ביעדים?
מדרגים!
הכל על דירוג בפוסט הזה.
ניהול מלאי בשיטת ה ABC מאפשר לסווג את הפריטים לחשובים יותר וחשובים פחות ולהקדיש יותר תשומת לב לפריטים הבעייתים.
פעמים רבות אנחנו נתקלים בהמון נתונים שאין לנו מה לעשות איתם בצורתם הגולמית. נתונים אלו יכולים להפוך בקלות יחסית למידע ומשם ניתן לחץ תובנות. הארגונים של היום אוספים המון מידע אבל לא תמיד יודעים לנתח אותו. בפוסט זה אני לוקח את המידע הכי משעמם של log מכונה והופך אותו לתובנות.
תמחיר בפועל מחשב את העלות האמיתית של ייצור האצווה או המק"ט. הוא שונה מהתמחיר הרגיל המבוסס על ממוצעים והנחות.
מודל קיבולת הוא כלי חזק מאד בארגון שבו יש הרבה מוצרים ו/או הרבה סוגי מכונות.
ישנם סוגים שונים של מודלי קיבולת שנועדו לחזות כמה מכונות נצטרך מכל סוג, איזה מק"טים כדאי להריץ על איזו מכונה. מתי צריך להרים דגל למכירות ולהגיד שיש בעיה ועוד.
פוסט זה הוא פוסט המבוא ובעתיד אכתוב פוסטים נוספים בתחום
אחד הפרמטרים החשובים באיכות הוא ה RFT- right first time. אם נוכל להתחיל ייצור בצורה טובה בפעם הראשונה בלי צורך להמתין לדגימות המעבדה ובלי חשש מכמות גדולה של פגומים בתחילת הייצור, נצליח לייעל את הייצור בצורה משמעותית (יהיה לנו עוד זמן ייצור ופחות פסולים).
אחד הכלים לשיפור ה RFT הוא כלי ה SPC (מוסבר בפוסט).
הבעיה: איך מוצאים מכמויות מידע גדולות את הפרמטר שאנחנו רוצים וצריכים לשפר?
הקטנת זמני השבתה של מכונות הוא קריטי לארגון תחרותי שיכול להוציא יותר מכל יום ייצור. מדובר בהרבה כסף בדרך כלל. בפוסט זה אני מראה דרך לחשב את עלות זמן ההשבתה על מנת להבין את המוטיבציה להורדת זמני ה SETUP.
לאחר מכן אני מציג את המרכיבים הנדרשים להורדת זמני ה SETUP. בעיקר אנחנו משתמשים ב SMED אבל לא רק.
פוסט זה הוא ארוך יחסית ולכן בפוסטי ההמשך אני ארד לפרטים
זהו פוסט מבוא לנושא תכנון היייצור.
תכנון ותזמון הייצור הם אתגר משמעותי לכל ארגון מורכב.
איזה סוגי תכנון יש?
מה זה תוכנת scheduling או תוכנת תזמון ייצור?
מה זה רשימת עדיפויות שמתעדכנת בזמן אמת – Dispatch?
בפוסט זה ניתן לראות סוגים שונים של מדדי OEE. ה OEE הינו המדד הטוב ביותר לניצולת של מכונה לעומת הפוטנציאל שלה.
עיתוד מלאי בשיטת שיני המשור זאת השיטה הפשוטה והוותיקה שקיימת. תחזוק הפרמטרים בסביבת ביקוש משתנה היא משימה מורכבת אם רוצים לעדכן בתדירות גבוהה פרמטרים של מאות ואלפי מק"טים .
בפוסט זה, הסבר על שיטת שיני המשור תוך שימוש בימי מלאי. אופן עדכון זה מאפשר בניה של תהליך אוטומטי שמעדכן את הפרמטרים ושמירה על רמות מלאי עדכניות התואמות לשוק המשתנה.
מה הבעיה עם הערכות זמנים של משימות פיתוח, מדוע לא כדאי לתת לצוות שיבצע את הפיתוח להעריך את המשימות.
בפוסט נציע שיטה חלופית לתכנון ולמדידת ביצועי הצוות, ואם בכל זאת נדרש להעריך משימה – מי הגורם המתאים לעשות זאת.
MES היא מערכת לניהול רצפת הייצור. זאת המערכת שנמצאת בשכבה מתחת למערכת ה ERP. היא הרבה יותר רחבה וגמישה ומאפשרת חיבוריות טובה יותר לרצפת הייצור מהיבטים של מכונות, עובדים, איכות, ואחזקה.
בניגוד ל ERP ה MES חייבת להיות מאד מאד גמישה ולהתאים עצמה במדוייק לארגון שבו היא עובדת.
כמעט כל ארגון יצרני צריך מערכת MES. בפוסט הזה אני מציין מה ההבדל בינה ל ERP. מה היא אמורה לנהל, ומה זאת מערכת MES טובה.
